דיני שמיני עצרת ושמחת תורה

אכילה ושינה בסוכה בשמיני עצרת

אין לאכול ולישון בסוכה בשמיני עצרת (שמחת תורה) משום שנראה כמוסיף במצווה ונראה עובר על בל תוסיף (שו"ע סימן תרס"ו ס"א).

אם אין לו מקום לאכול בשמיני עצרת אלא רק בסוכה

מי שאין לו מקום אחר לאכול בשמיני עצרת חוץ מהסוכה, יש לו למעט ד' על ד' טפחים מהסכך בסוכה כדי שיהיה ניכר שעושה כן כדי לישב בה שלא לשם סוכה (שו"ע שם). אבל להניח סכך פסול אינו מועיל כיון שאינו ניכר (בא"ח וזאת הברכה אות ט"ז).

אם נכנס החג ורואה שאין לו מקום לאכול או לישון מלבד הסוכה, והרי אינו יכול לפחות את הסכך כיון שהוא יו"ט, יכניס בה קערות וקדרות וכיוצא בהם כדי להכיר שהיא פסולה ונגמר מצוותה ויוכל לאכול ולישן בה (שו"ע שם).

לאכול ולישון בסוכה קודם או לאחר סוכות

אדם שרוצה לאכול או לישן בסוכה קודם חג הסוכות או אחרי חג סוכות (אחרי יום שמיני עצרת) מותר לו לאכול ולישון בה ואין צריך לפחות הסכך, מכיון שאין דין של נראה כמוסיף על המצוות אלא רק לאחר  מעשה ולא לפניה וכן רק בשמיני עצרת ולא לאחר החג (רמ"א שם ושו"ת (יבי"א ח"ט חאו"ח סי' ס"ב).

קידוש של ליל שמיני עצרת

בקידוש של ליל החג צריך לברך שהחיינו, מפני שהוא חג בפני עצמו ואינו שייך לחג הסוכות. ואם טעה בקידוש ואמר "את יום חג הסוכות הזה" במקום "את יום שמיני חג עצרת הזה" צריך לחזור ולקדש (ילקו"י ע"מ תתמ"ט).

שמיני חג עצרת הזה

אם טעה בתפילה ובמקום לומר "שמיני חג עצרת הזה" אמר "יום חג הסוכות הזה" לא יצא ידי חובתו, כי שמיני עצרת חג בפני עצמו. ולכן כל שלא סיים את תפילתו (ואפילו הוא ב"אלוקי נצור") יחזור לברכת אתה בחרתנו. ואם עקר רגליו חוזר לראש התפילה. וטוב שיאמר אם אני חייב לחזור ולהתפלל הריני מתפלל כדת ואם אינני חייב לחזור ולהתפלל תהיה תפילתי זו תפלת נדבה (ילקו"י סוכות ע"מ תת"נ).

שמחת תורה

קודם ההקפות יניחו ספר תורה בתיבה, ועל פי הקבלה יש ענין גדול שיהיה אחד עומד על יד הבימה ואוחז בידו הספר תורה בידו כל זמן ההקפות וכל שאר העם והספרי תורה מרקדין סביבו (חזו"ע תנ"ט כה"ח סקל"ב).

אבל

מי שאירע לו אבל בימי חול המועד, והוא הדין מי שהוא אבל על אב ואם בתוך י"ב חודש, מותר לו להקיף ההקפות עם הציבור ביום שמחת תורה. אך ימנע מלרקוד (ילקו"י ע"מ תת"ק)

אבל הרוצה לסעוד בסעודה שעושים בשמחת תורה בבית הכנסת יש לו על מה שיסמוך (ש"ך יו"ד סי' רמ"ו ס"ק כז).

לקשקש בפעמונים

אסור לקשקש בפעמונים של ספר תורה בשמחת תורה ואפילו שעושה לכבודה של תורה שלא התירו חכמים לכבודה של תורה אלא מחיאת כפים וריקוד שהוא שבות קל, אבל להשמיע כלי שיר שבקל יכול לעשות מלאכה במתיחת המיתרים וכד' והיא מלאכה גמורה של מתקן כלי שיר לא התירו חכמים כלל (ילקו"י ע"מ תת"ס).

מחיאת כפים בשמחת תורה שחל בשבת

שמחת תורה שחל בשבת מותר לרקוד ולמחוא כפים. ואע"פ ששנינו במשנה (ביצה לו:) שאין מרקדים ואין מטפחים (כף אל כף במחיאות כפים) ביו"ט ובשבת גזירה שמא יתקן כלי שיר, אף על פי כן ביום שמחת תורה התירו חכמים ריקוד ומחיאות כפים לכבוד התורה (חזו"ע עמ' תנ"ז).

עמידה בשעת ההקפות

חולים או זקנים או הסובלים מחולשת רגליהם, יכולים לשבת בין הקפה להקפה כשספר התורה מונח על התיבה (ואפילו שאינו מונח על התיבה אלא אדם אוחזו בין הקפה להקפה יכולים לישב). אבל הבריאים ישארו עומדים עד שיחזירו את ספרי התורה להיכל (חזו"ע עמ' תס"ו).

לישב עם הספר תורה

אדם בריא שרוצה לפוש יכול ליקח ספר תורה ולשבת איתו (אורחות רבינו ח"ב ע"מ ש"ח).

אף הבריאים שמרגישים שצריכים לנוח ויושבים בין הקפה להקפה יש להם על מה שיסמוכו (ערה"ש סימן רפ"ב סעיף ה').

קריאת התורה בשמיני עצרת

ביום שמיני עצרת מוציאים שלושה ספרי תורה, ובספר הראשון קוראים פרשת וזאת הברכה. ונוהגים להעלות לתורה את כל הקהל לכבודה של תורה, והחזן חוזר וקורא לכל עולה "ולאשר אמר" ואח"כ עולה חתן מעונה וקורא עד "ואתה על במותימו תדרוך". ולסיום התורה עולה "חתן תורה" וחוזר וקורא מתחילת פרשת וזאת הברכה עד הסוף (ולאחר קריאה זו אין אומרים קדיש לפי שאין אומרים קדיש עד שיסיימו כל הקרואים), ומיד אחר כך עולה חתן בראשית בספר התורה השני וקורא עד "אשר ברא אלקים לעשות". ואחר קריאה זו יאמרו קדיש, ולאחר מכן קורים מפטיר בספר השלישי, ולאחר הקריאה יגיד קדיש (חזו"ע עמ' תע"ד).

שני אחים או אב ובנו לעלות חתני תורה

אף על פי שבכל השנה מקפידים שלא יעלו לתורה אחד אחרי השני אב ובנו או שני אחים מכל מקום בשמחת תורה מותר לאב ובנו או לשני אחים להיות האחד חתן תורה והשני חתן בראשית (מרן השו"ע פסק שיכולים לקרות בספר תורה שני אחים זה אחר זה או אב ובנו, ואין עושים זאת אלא משום עיין הרע. וכתב שם הרמ"א שאפילו אם אחד הוא שביעי והשני מפטיר לא יקראו משום עין הרע. והטעם הוא שדווקא כשקוראים בספר אחד יש לחוש משום עין הרע, אך כשקוראים בשני ספרים אין לחוש לעין הרע ואפילו שקוראים אחד אחרי השני).

שני כהנים או שני לויים זה אחר זה

אף לשני כהנים או שני לויים מותר לעלות לתורה זה אחר זה אחד חתן תורה והשני חתן בראשית, ואפילו שלושה כהנים מותר להם לעלות אחד לחתן תורה והשני לחתן בראשית והשלישי למפטיר (הטעם שאסור לשני כהנים או לשני לויים לעלות לתורה אחד אחרי השני בד"כ משום פגמו של ראשון, שיחשדו שמעלים את הכהן השני כיון שהוברר שהכהן הראשון אינו כהן. אולם בשמחת תורה הדבר מותר מכיון שזה בשני ספרים שונים, ועוד שהכל יודעים שעליית החתנים היא בשביל כבוד התורה, ולכן לא חששו לזה).

משיב הרוח ומוריד הגשם

קודם מוסף אומרים תיקון הגשם, ומתפילת מוסף אומרים משיב הרוח ומוריד הגשם, ואם טעה ואמר מוריד הטל אינו חוזר (שו"ע סי' קי"ד ס"ה).

מי שטעה והזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם בליל שמיני עצרת או בשחרית אינו חוזר (ילקו"י תפילה סי' קי"ד).

  מעלת הריקודים בשמחת תורה

יש לכל אדם להתאמץ בכל כוחו לרקוד ולשמוח בשמחתה של תורה, וכבר העיד האריז"ל שכל דרגתו שהגיע אליה באה על ידי ששמח בכל עוז בשמחתה של מצווה. ואל יאמר אדם אין זה כבודי לקפץ ולרקוד מול המון העם שזו טעות, ועל זה הזהיר שלמה המלך "אל תתהדר לפני מלך". ואדרבה כל המשפיל עצמו ומקל גופו בזמנים אלו הוא הגדול והמכובד, ועל ידי הזיעה של הריקודים בשמחת תורה נמחקים  עוונותיו של האדם (חזו"ע עמ' תס"ד).

תחנון

אין אומרים תחנון מאחרי יום הכיפורים כל חודש תשרי עד יום ב' חשון.