האם מותר לעלות לתורה או לקרוא בתורה עם חולצה קצרה שלא מכסה את המרפק?

שאלה: האם מותר לעלות לתורה או לקרוא בתורה עם חולצה קצרה שלא מכסה את המרפק?

כתב: הרב אושרי אזולאי שליט"א

תשובה: במסכת ברכות (ל:) אמרו, שרב יהודה היה מקשט עצמו בבגדים נאים ומתפלל, שנאמר "השתחוו לה' בהדרת קדש". ובמסכת שבת (י.) אמרו, שרבה בר רב הונא היה מקפיד ללבוש אנפלאות חשובים ברגליו ומתפלל, וסמך על המקרא "היכון לקראת אלוהיך ישראל", כלומר התנאה לפניו בתפלתך. וזו לשון הרמב"ם (פ"ד מהל' תפילה ה"ה) המתפלל צריך שיתקן מלבושיו תחילה, ויהדר עצמו לפני התפילה, שנאמר "השתחוו לה' בהדרת קודש", לפיכך לא יעמוד אדם להתפלל לא בראש מגולה ולא ברגלים מגולות אם היה דרך אנשי המקום להקפיד שלא יעמדו לפני הגדולים אלא בבתי רגלים, ע"כ. ובטור ושלחן ערוך (סי' צח ס"ד) איתא התפילה היא משמשת במקום הקורבן, ולכן ראוי שיהיו לו מלבושים נאים מיוחדים לתפילה, כמו שהיו לכהנים בגדי כהונה מיוחדים, אלא שאין כל אדם יכול לבזבז ממון על כך, ומכל מקום טוב ונכון שיהיו לו מכנסים נקיות מיוחדות לתפילה. וכל שכן שליח ציבור שצריך להקפיד על כך ביתר שאת, וכמו שמתבאר בדברי הרמ"א בהגה (סי' נג סכ"ה), שכתב, שליח צבור שהוא שוחט ובודק אינו רשאי להתפלל בבגדים הצואים שעליו, ואם אינו רוצה להחליף בגדיו בשעת התפילה מעבירים אותו. וכן כתב בשו"ת מהר"ם מינץ (סי' פא) שצריך השליח צבור להקפיד שיהיו בגדיו נקיים בלי רבב, ובפרט המעיל העליון, ויהיו בגדיו ארוכים שלא יראו שוקיו, ואם אינם ארוכים כל כך, ילבש בתי שוקים עד ברכיו, והמכנסיים יהיו גם כן בלי שום טינוף. ומה טוב שיהיו לו מכנסים מיוחדות לתפילה, ע"ש.

ובמשנה (מגילה כד.) שנינו, פוחח אף על פי שפורס על שמע אינו קורא בתורה ואינו עובר לפני התיבה. ופירש רש"י, פוחח, שכרעיו מגולות. פורס על שמע, לומר קדיש וקדושה לפי שהוא מחוייב בדבר. אבל אינו עובר לפני התיבה, להיות שליח ציבור להוציאם ידי חובתם, שאין זה כבוד צבור, ע"כ. והרי"ף בהלכותיו שם פירש, פוחח, שבגדיו קרועים וזרועותיו מגולות. וכ"כ הרמב"ם (פ"ח מהל' תפילה הי"ב) מי שכתפיו מגולות, אף על פי שהוא פורס על שמע, אינו נעשה שליח צבור עד שיהיה עטוף. וראה במסכת סופרים (פי"ד הל' טו) פוחח שכרעיו נראים או בגדיו פרומים וכו'. ועיין תוספות מגילה (שם). וזו לשון מרן בשלחן ערוך  (סי' נג סי"ג) פוחח, והוא מי שבגדיו קרועים וזרועותיו מגולות, לא ירד לפני התיבה. ומוכח שלא רק באופן שכתפיו מגולות, אלא אפילו רק זרועותיו מגולות לא ישמש כשליח צבור. אך נראה שאם לובש חולצה שהשרוולים מגיעים עד המרפק שנקרא אציל, אין זה בכלל מי שזרועותיו מגולות, כמו שמתבאר בתוספות (מנחות לז. ד"ה קיבורת). ואף על פי שמהמרפק ולמטה לצד כף היד, מגולה, אין בכך כלום, שזה בכלל המקומות המגולים שבגופו לענין שהנוגע שם אינו צריך נטילת ידים, ואינו נחשב כמקומות המכוסים שבגופו. וכמו שכתב הרשב"א בתשובה (סי' קצג). וכ"כ מרן הבית יוסף (סוס"י צב) בשם הכל בו, שבשעת קריאת שמע ותפילה ותלמוד תורה יש להזהר שלא יגע בבשרו בידיו כי אם עד הפרק העליון שנקרא קובדו (שהוא המרפק) ובצווארו עד החזה, ע"כ. אבל החלק שבין הכתף למרפק צריך שיהיה כולו מכוסה, ואם לאו הרי זה בכלל מי שזרועותיו מגולות שלא יהיה שליח צבור. וראה בבא"ח (פר' תולדות אות יז) שכתב, שהנוגע בזרוע שמאלו במקום הנחת תפילין (שלפי דברי מרן השלחן ערוך סי' כז ס"ז הוא בחלק שבין הקובדו לכתף מחציו ולמטה לצד כף היד) אין צריך ליטול ידיו, כי זה נחשב כמקומות המגולים. אבל הנוגע בזרוע ימינו שאינו מקום הנחת תפילן צריך נטילת ידים, ע"ש. ובקובץ אגרות החזון איש (תורה, סי' ד) כתב גם כן, שהזרוע שהוא למעלה מהמרפק הרי הוא בכלל מקומות המכוסים, והנוגע בו צריך נטילת ידים, ואף על פי שבזמן הזה רבו מגלי כל היד, בטלה דעתם. ועי' בשו"ת יחו"ד (ח"ד סי' ח) שכתב דהלובש חולצה בשרוולים קצרים, המכסים את הזרוע עד המרפק, מותר לו להיות שליח ציבור להוציא את הציבור ידי חובתם, אבל אם השרוולים קצרים ביותר, עד שחלק מהזרוע העליון, שבין המרפק לכתף, מגולה, אינו רשאי לשמש שליח ציבור, שאין זה כבוד הציבור, ע"ש.

 

והנה מבואר עוד במשנה במגילה (שם) שפוחח לא יקרא בתורה. וכן ראינו שכתב הרב כה"ח (סי' קלט ס"ק יח). ואם כן, אין לעלות לתורה בשרוולים קצרים עד שיכסה זרועותיו בטלית. וגם הקורא בתורה צריך שיכסה זרועותיו בטלית וכמש"כ בשו"ת איש מצליח (ח"א סי' י), ע"ש. הלכך להלכה, העולה לתורה וכן הקורא בתורה שלובש חולצה בשרוולים קצרים, צריך לכסות את הזרוע עד המרפק, בטלית וכדו'.

נהנתם - רוצים לקבל הלכה אקטואלית למעשה כל יום למייל

הרשמו וקבלו הלכה יומית ישירות לדואר האלקטרוני

 

 

לא מצאתם תשובה לשאלה? שאל את הרב

כל מה שמעניין ישירות לדואר האלקטרוני שלכם

Please enable the javascript to submit this form