ענייני תפילה בחנוכה - הרב אושרי אזולאי

ענייני תפילה בחנוכה

כתב: הרב אושרי אזולאי 

חצי קדיש אחר הלל - אומרים חצי קדיש אחר ההלל בחנוכה. ומדוע לא אומרים קדיש שלם כמו בהלל בראש חודש? כיון שבחנוכה אין תפילת מוסף מניחים הקדיש שלם עד אחר אמירת קדושה דסדרא (קדושה שאומרים אחר 'ובא לציון') כדי לכוללה יחד בקדיש שלם. ודוקא בימים שיש בהם תפילת מוסף אומרים קדיש שלם אחר ההלל וכוללים בזה את התפילת שמונה עשרה של שחרית, כדי שיאמרו אחר כך קדיש שלם על תפילת המוסף (לבוש, פרי חדש ועוד).

ומי שטעה ואמר קדיש תתקבל אחר הלל האם יחזור ויאמר גם קדיש תתקבל אחרי אשרי ובא לציון? הנה המ"ב בסי' תרצג (ס"ק א) לגבי ליל פורים כתב, עיין במ"א (ריש הסי') שמצדד דאחר שמו"ע אומר קדיש שלם עם תתקבל. וכ"כ בא"ר (שם ס"ק ג). ואחר אמירת ואתה קדוש שאומרים אחר קריאת המגילה יאמר קדיש שלם בלא תתקבל. וא"ר (שם ס"ק ה) כתב דיוכל גם כן לומר תתקבל ויחזור תתקבל על תפלה דבסדר קדושה. ע"כ. ואם כן לכאורה נדון דידן תלוי גם בזה ויוכל לומר שוב קדיש תתקבל ואם אומר חצי קדיש, שפיר דמי. ושו"ר באיזה מקומן שכתבו בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל דדעתו שא"צ לומר קדיש תתקבל לאחר ובא לציון בכהאי גוונא, אולם אם רוצים אפשר לחזור ולומר קדיש תתקבל.

'בריך שמיה' - לא אומרים 'בריך שמיה' בחנוכה בפתיחת ההיכל, על פי מה שכתב הבן איש חי (פ' תולדות ש"ר אות טו) שאומרים 'בריך שמיה' רק בימים שיש בהם תפילת מוסף. ע"ש. אם כן בחנוכה שאין מוסף לא אומרים 'בריך שמיה'. וכן הוא בשו"ת רב פעלים (ח"ג סוד ישרים אות ח) (ובמאמר מוסגר כבר העירו שהבא"ח בספרו כתר מלכות סוף סי' ריב כתב שיש לומר בריך שמיה גם ביום חול. ע"ש, וצ"ל). וע"ע ביביע אומר (ח"ה סי' ח אות ד) ובהלכה ברורה (ח"ז עמ' עו).

שיר של יום - נוהגים לומר שיר של יום בחנוכה אבל לא אומרים 'השיר שהיו הלויים' וכו' (חזו"ע, חנוכה, עמ' רלג בבאו'). והטעם כי הלויים לא היו אומרים מזמור של יום חול בחנוכה אלא היו אומרים מזמור השייך לחנוכה [ויש שהסתפקו איזה מזמור היו אומרים בחנוכה האם של יום חול כרגיל או שמא מזמור המיוחד לחנוכה, ולכן כתבו להשמיט 'השיר שהיו הלויים' וכו', שאם זה השיר לא גרע במה שלא אמר 'השיר שהיו הלויים' וכו', ואם זה לא השיר שאמרו בחנוכה, לא גרע, שאמר מזמור בעלמא ואינו מוציא מפיו שקר. יעויין שו"ת רמ"ע מפאנו סי' כה, ואכמ"ל].

ברכי נפשי בראש חודש קודם ל'מזמור שיר חנוכת הבית' וכו' - בראש חודש טבת אומרים 'מזמור שיר חנוכת הבית לדוד' אחר תפילת מוסף ואומרים אותו אחר שאומרים 'ברכי נפשי' שהוא משום ראש חודש (שנאמר בו "עשה ירח למועדים") כי ראש חודש נחשב תדיר לגבי חנוכה ולכן מקדימים 'ברכי נפשי' קודם 'מזמור שיר חנוכת הבית לדוד' (חזו"ע, חנוכה, עמ' רלב).

האם אומרים אחר ההלל בחנוכה "ואברהם זקן" וכו' - ישנה סגולה לומר אחר ההלל בראש חודש ג' פעמים "ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל" ואח"כ יאמר פעם אחת, ה' ישמרני ויחייני, כן יהי רצון מלפניך אלקים חיים ומלך עולם אשר בידו נפש כל חי, אמן כן יהי רצון. והאם אומרים כן גם אחר ההלל בחנוכה? בשו"ת שבט הקהתי (ח"ב סי' רכז) כתב שהמקור לאמירת "ואברהם זקן" וכו', שהוא סגולה לאריכות ימים הוא בספר משנת חסידים ומשמע מדבריו שהוא רק בראש חודש ובשאר ימים שאומרים הלל אין אומרים פסוק זה, ואם כן גם בחנוכה אין צורך לומר, ורק בראש חודש טבת יאמר אחר ההלל משום שהוא ראש חודש. ע"ש.

 

לא מצאתם תשובה לשאלה? שאל את הרב

כל מה שמעניין ישירות לדואר האלקטרוני שלכם

Please enable the javascript to submit this form