האם עדיף לאכול הסעודה העיקרית, בשר או דגים וכיוצא בזה – ביום או בלילה?

הרב יצחק שלטי

 

הלכות מעניינות - האם עדיף לאכול הסעודה העיקרית, בשר או דגים ביום או בלילה? הרב יצחק שלטי  - 4961

מורגל בפה האנשים בשם הרמב"ם דבבוקר יאכל כמו מלך וכו' ובערב כמו אביון. והכונה שבערב יאכל מה שפחות וכך הוא טוב לבריאות וכדו'.

והאמת שמקור דברי הרמב"ם בכל ענייני הבריאות הוא בהלכות דעות (פרק ד) ושם לא כתב מאומה מענין זה, (שיאכל בבוקר כמלך וכו'), ולא התייחס לנושא זה כלל. (שוב ראיתי בספר 'מאסף העמק', עמ' פב, שהעיר מזה ג"כ, שהעולם אומרים שזו דעת הרמב"ם והוא אינו יודע היכן כתב הרמב"ם דבר זה). ודבר זה אומר דרשני מכיון שזהו המקור המוסמך ביותר לענייני הבריאות בדברי הרמב"ם, וכאשר הובא בספרים.

נוסף על כך, בדברי חכמינו העוסקים בענין אכילת בוקר ואכילת לילה לא מופיע שום אזכור לדברי הרמב"ם. ראה באר היטב (סי' קנז), יפה ללב (להגאון מהר"י פלאג'י, שם), משנה ברורה (שם), כף החיים (שם), ועוד רבים. ותמוה מאד. (וכיו"ב ראיתי בספרו של ר"ש אבינר על קיצור שו"ע (גאנצפריד), שכתב ענין האכילה כמו מלך בבוקר וכו', בשם 'הרפואה' ולא הזכיר שזה מהרמב"ם).

וראיתי בדברי כמה רופאים שכאילו 'מצטטים' דבר זה בשם הרמב"ם, וליד 'הלכה' זו כותבים הלכה אחרת שבאמת מופיעה ברמב"ם, וכך הכל נאמר 'משמו'. ודבר זה מצריך חקירה ובדיקה.

וזה החלי בעזר צורי וגואלי:

הנה בגוף הענין כתב רבנו האריז"ל, טוב שישים אכילתו ביום קלה מבלילה. ע"כ. וכ"כ בסידור האר"י לרבי אשר (עמ' רנ). וכונתו בפשטות שיאכל בבוקר פחות מאשר בלילה. וביאר רבינו חיים ויטאל (שער הקדושה פרק טו) כונתו, דלילה הוא מידת הדין ובוקר הוא מידת הרחמים, וע"כ יאכל בבוקר לחם שמורה על רחמים ובלילה בשר וכו'. ועוד נתייחס שם גם לענין הקמים לתיקון חצות, וכתב שאם יאכלו בערב בשרי יקשה עליהם לקום וכו', ולזה כתב לבאר שאפשר לקיים דברי האר"י ז"ל גם אם יאכלו הבשרי מזמן פלג המנחה ואילך (שעה ורביע קודם הלילה).

והנה בספר כף החיים (הנ"ל) כתב גם הוא תקנה לאותם הקמים לתיקון חצות, והפליג להתיר אכילת הבשר גם קודם פלג המנחה, מאחר חצות היום. ע"ש.

אולם אף הוא לא כתב תקנה זו אלא לאותם הקמים לתיקון חצות שאם יאכלו בערב ממש יקשה עליהם כנ"ל, ולזה כתב שיכולים לאכול כבר מאחר חצות היום ואילך, אבל לולי זה ודאי שאף לדעתו עדיף לאכול בלילה ממש.

ובר מן דין, לדעת רבינו מהרח"ו אין לאכול קודם פלג המנחה, מטעם מידת הדין וכו', הנ"ל. וידוע שהיה מהרח"ו תלמידו המובהק והמוסמך ביותר של רבנו האר"י ז"ל, ולכאורה במחלוקת הרב כף החיים עם מהרח"ו יש לנהוג כמהרח"ו. וצ"ע.

ולפי האמור (שכונת הכה"ח להקל לאכול מחצות היום רק לאנשי תיקון חצות וכו') יש להתפלא על ספר פסקי תשובות (קנז) שיישב מנהג העולם הרגילים לאכול בשרי בצהריים, ע"פ דברי הכה"ח. (ואף לדבריו אין זה מתאים עם דברי העולם בשם הרמב"ם שיאכל בבוקר אכילתו הכבדה). וכיו"ב יש לתמוה על מה שכתבו במ"ב מהדו' דרשו, ובס' שערי הברכה (עמ' נג).

וזה לשון הרב בעל פלא יועץ (בספרו 'חסד לאלפים', סי' קנז ס"ב), ישים אכילתו ביום קלה מבלילה, וטוב שיאכל שתי פעמים ביום אם חלש לבו, ואל ימלא כריסו בפעם אחת. וכבר למדה תורה דרך ארץ שלא יאכל אדם בשר אלא בערב. עכת"ד.

ובאמת בספרים רבים כתבו ענין זה, שיש לאכול אכילתו הכבדה בלילה, ראה בספר זרע אברהם (עמ' פג), אהלי שם (פרץ, עמ' קעה), אור ההלכה (עמ' 6), מישרים (עמ' ר), ברכת הנשואין (עמ' רצט), זכרון סופרים (עמ' ב), משנה ערוכה (עמ' רנז), בית ברוך (על החיי אדם, כלל מה הערה כא), ילקוט עצות מהחפץ חיים, (עמ' לה, ובספר 'העמק' הנ"ל הביא מעשה שמספרים על החפץ חיים, שהיה משאיר מאכלו הבשרי לערב אחרי גמר לימודו כדי שלא יפריענו האוכל מלימודו), שדה צופים (פסחים, עמ' רב), מאיר עוז (עמ' תמה), משיב הלכה (להרנ"ז קרביץ, עמ' קנ, ושם כתב, 'טוב שישים אכילתו ביום קלה מבלילה, ובלילה אוכלים סעודה כבדה'). נוהג כצאן יוסף (עמ'  קיט), קונ' משנה ברכה (עי' במש"ש בטוטו"ד), שלחן השלם (עמ' צח). וכ"כ הגאון רבי יהושע בריסקין (תו יהושע, הנהגות אדם, עמ' ו).

מכל האמור יוצא, ובאופן ברור, שלכתחילה צריך לאכול בערב ארוחתו הבשרית.

עוד רגע אדבר, הנה מקור כל הענין הוא מדברי רבינו הקדוש האריז"ל, וכמבואר לעיל, ובדברי תלמידו הגדול רבינו חיים ויטאל זיע"א, ביאר כונתו מצד דינים וכו'. אולם מהמשנה ברורה (שאף הוא הביא הנ"ל מהאריז"ל) נראה שזהו ענין אחר, שלא יכביד עליו בלימוד התורה. וכן מוכח מהמעשה עם מרן החפץ חיים (הוב' לעיל, שהיה אוכל ארוחתו הבשרית בערב).

לפי האמור יש ב' פירושים בענין זה: א. האוכל בשרי ביום מגביר מידת הדין וכו' בזמן רחמים, ואינו מתאים. ב. מפריע בלימוד התורה.

יש לציין שבספר מפעלות אלוקים (הוב' בס' יפה ללב, סי' קנז) כתב שיאכל ביום יותר טוב מאשר בלילה. והוא היפך כל האמור כאן. (ושם ביפה ללב הביא גם דעת הסוברים שיאכל בלילה אכילתו הכבדה). והנראה בביאור הענין, וכן כתב הרב יפה ללב, שהכל לפי מה שיועיל ללימוד התורה, ואם ע"י שיאכל בבוקר לא יוכל ללמוד כ"כ, יאכל בלילה. ואם ע"י מה שיאכל בלילה לא יוכל לקום לתיקון חצות וכו', יאכל ביום. (אולם יצויין שלטעם מהרח"ו שכתב הענין מצד דינים וכו', בכל אופן לא יאכל בשר קודם פלג המנחה. ולדברי הכף החיים, לפחות לאחר חצות היום).

בסיכום, דברי העולם בשם הרמב"ם, שיאכל בבוקר כמו מלך וכו', לא מצאתי היכן כתבם. ובהלכות דעות, ששם דיבר מענינים אלו, לא הזכיר מאומה. וכבר העירו כמה רבנים שלא ראו דברי הרמב"ם אלו.

ובעצם הענין, נתבאר באריכות שאדרבה, לדעת פוסקים רבים מאד, צריך שעיקר אכילתו תהיה בלילה, ורק לענין אנשים הקמים לתיקון חצות, או שיגרם להם ביטול תורה וכדו', יש להקל לאכול בשרי אחר פלג המנחה, או אחר חצות היום (לדעת כף החיים). ועוד נתבאר שיש אומרים, שאם יועיל ללימוד התורה מה שיאכל ביום, יאכל ביום, ואם יועיל במה שיאכל בלילה, יאכל בלילה.

ואלו הם ההלכות העולות:

  • מבואר בדברי האר"י ז"ל והפוסקים שרצוי לאכול ארוחתו הבשרית בלילה. ושני טעמים נאמרו על זה: 1. על פי הסוד. 2. שלא יפריע ללימודו.
  • ארוחה כבדה שאינה בשרית, לפי טעם האר"י אין בזה בעיה, אולם לפי הטעם השני ראוי שלא לאכול אלא בלילה.
  • אם אכילתו הכבדה ביום לא תפריע ללימודו בלילה, כגון שנוהג ללמוד בלילה במקום ביום וכיו"ב, לטעם האר"י אעפ"כ לא יאכל ביום (וראה להלן מתי יאכל), ולטעם השני יאכל ביום.
  • לטעם האר"י, אם נוהג לקום בחצות, ובמה שיאכל בשר בלילה יפריע ללימודו, יכול לאכול כבר קודם, ונחלקו האם מחצות או מפלג המנחה, וראוי להחמיר שיאכל מפלג המנחה והלאה.
  • כל הדברים דלעיל אינם 'הלכה' אלא כדאיות ועדיפות, ולפי מה שאומרים הרופאים שאכילה בלילה מזיקה וכו', יתכן שיש להתחשב בדעתם ולאכול ביום, אם כי רצוי שיקפיד על שמירת שני הטעמים הנ"ל, שיסדר באופן שלא יפריע ללימודו, וכן שיאכל בשר לכל הפחות לאחר חצות היום.

לא מצאתם תשובה לשאלה? שאל את הרב

כל מה שמעניין ישירות לדואר האלקטרוני שלכם

Please enable the javascript to submit this form


תגובות