שאלה: האם נשים צריכות לעשות תשליך?

תשובה: הנה הן אמת אף שטעם הנשים והגברים בתשליך אחד הוא, מכל מקום צריך לומר שלא ראינו שנשים עושות תשליך כי כנראה היו יוצאים בעבר לנהרות וכו', והרי "כל כבודה בת מלך פנימה" וכמו שמצינו בכיוצא בזה בטעם פטור נשים מהדלקת נרות חנוכה וכמו שכתב החתם סופר ועוד. ובספר זכרון אברהם הביא שהרב חכם צבי ציווה לבנותיו שלא לומר תשליך, ע"ש. וכן בעל השואל ומשיב עשה תקנה בעירו לבוב שהנשים לא תלכנה לתשליך. ובהגהות תוספת חיים על החיי אדם (כלל קלט אות כז) כתב וז"ל, יש לבטל המנהג אותיות 'גהנם' מה שהנשים הולכות גם כן לתשליך כי באין על ידי זה לערבוביא האנשים עם הנשים. ע"ש. ובספר ערוך השולחן (סו"ס תקפג) כתב, יזהירו את הנשים שלא ילכו לתשליך. ובמקומות שהולכים מוטב שאנשים לא ילכו כלל, דבלא"ה יש מתרעמים וכו'. ע"כ ע"ש. ובספר בקצה המטה (סי' תקצח סק"ז) כתב וז"ל, ויש לבטל המנהג שהנשים הולכות לתשליך, כי באים עי"ז לערבוביא הנשים עם האנשים, ואוי לעינים שכך רואות ביום הקדוש הזה וכו', ודבר זה מוטל על פרנסי העיר ומנהיגיה להשגיח על זה וכו', נמצא שטעם הדבר הוא משום צניעות. ובספר הליכות שלמה להגרש"ז אויערבאך זצוק"ל (תשרי, עמ' יב הע' 71) הובא ששנה אחת הבחין הרב בבואו שגדרי הצניעות נפרצו שם, ולא בא. ולא הקשיב להפצרות הנאספים שהבטיחו שיסירו הערה מכשול, אלא אמר סדר תשליך בחצר בית הכנסת ליד ספל מים, ע"ש.  וכ"פ בילקוט יוסף (ח"ה, מועדים עמ' לה). אולם יש שכתבו שיכולות הנשים לומר תשליך במקום שלא נפרץ גדר הצניעות (ספר הליכות בת ישראל, עמ' רפד סי' כב). ובספר נטעי גבריאל (ראש השנה, עמ' תכא) כתב שהמנהג שהנשים הולכות לעשות תשליך, אך יש להזהר ח"ו שלא תהיה ערבוביא בין אנשים לנשים, וכן יש להזהר שלא להכשל בעת ההילוך בדברים בטלים וכדומה. ע"ש [ובכלל לדעתי כשיש חשש למראות אסורות בדרך למה צריכים גם הגברים ללכת לכיכר העיר לעשות תשליך, והרי עינינו הרואות כי כשהולכים לקיים מצוות תשליך ברחובה של עיר, על כרחך מגיעים לידי ערבוביא של נשים וגברים. ולכן יש לגדור ולקיים מצות התשליך בבית הכנסת או בחצר הסמוכה ולא לצאת לרחובה של עיר. ובפרט במקומות שיש בהם נשים שהולכות בחוסר צניעות. וזכרוני לפני שנים שחכם אחד לקח את כל בני קהילתו לים באזור מגוריו שהיה אזור חילוני, ואני תמהתי על כך שלכאורה יצא שכרו בהפסדו, שבאים לידי מראות אסורות, ומה הועילו חכמים בתקנתם. וכן ראינו להגרי"מ טיקונצ'סקי בספרו 'עיר הקודש והמקדש' שהיו נוהגים האשכנזים הפרושים לומר תפילת התשליך בבית או בבית הכנסת ולא היו הולכים למים. וראה בזה בספר מעשה רב להגר"א. ואף שיש ענין לעשות התשליך בנהר ומחוץ לעיר ושיש בנהר דגים כמו שכתב רבינו האר"י ז"ל, מכל מקום מהטעם האמור עדיף לנהוג לעשות בבית הכנסת. וראה בכה"ח סי' תקפג (ס"ק ל)]. לכן היותר טוב שנשים יעשו התשליך בביתן מול ברז פתוח או ילכו בנפרד מהגברים (ובודאי שאין צורך למנין בתשליך). ואם לא הספיקו לעשות התשליך בראש השנה, יכולות לעשות כן גם בעשרת ימי תשובה (ראה בספר תורה לשמה סי' קמה).

כתב וערך:

הרב אושרי אזולאי שליט"א

רב קהילה וראש כולל בגבעת זאב