האם מותר לדבר דברי תורה באמצע גילוח או תספורת? הרב אושרי אזולאי

האם מותר לדבר ד' תורה באמצע גילוח או תספורת או באמצע גזיזת ציפורניים?

כתב: הרב אושרי אזולאי

תשובה: הנה בש"ע סי' ד (סי"ט) איתא דהמגלח ולא נטל ידיו, מפחד שלושה ימים, ע"כ. והכה"ח (שם ס"ק סח) כתב דאף אם מגלח מקצת שערו, צריך ליטול ידיו. ואין חילוק אם מגלח לעצמו, לאחרים או המתגלח על ידי אחרים (כה"ח שם ס"ק צב, ילקו"י תפילה מהדו' תשס"ד הע' נד בשם מרן הגר"ע יוסף זצ"ל). והטעם בנטילה זו הוא משום רוח רעה כמבואר במ"ב (שם ס"ק לח). והנה יש לדון האם אסור ללמוד כאשר יש רוח רעה על ידיו. והנה מוכח מד' הש"ע (שם סכ"א) דשרי ללמוד כאשר יש רוח רעה על ידיו. ראה שם ובנו"כ. ועי' ביבי"א (ח"ד חאו"ח סי' ח), ודו"ק. וכ"ד הגר"י פישר כמובא בספר הליכות אבן ישראל (עמ' ו). שו"ר בספר אביר הרועים (ח"א עמ' 152) שהביא עדות מהגר"א אבא שאול שהיה אביו זצ"ל הגרב"צ אבא שאול זצ"ל שהיה רגיל לומר לתלמידיו תלמדו ממרן הרב עובדיה יוסף שאפילו שהיה מסדר זקנו הי' לומד עמוד גמ', ע"ש.

ולענין ללמוד בלא כיפה הנה בשו"ת יבי"א (ח"ו חאו"ח סי' טו אות ז) כתב וז"ל, ואיך יעלה על הדעת לומר שהיושב בראש מגולה יהיה אסור להרהר בד"ת, ומכל שכן כשאינו עושה כן, אלא מתוך הכרח. ופוק חזי שאפי' לימוד ממש בגילוי הראש, אין בזה איסור מדינא, כמ"ש רבינו יהודה בן הרא"ש בשו"ת זכרון יהודה (סוס"י כ) וז"ל, וטוב שלא לישב בגילוי ראש בשעת הלימוד, מי שיוכל לסבול, לפי שילמוד יותר באימה, אלא שלפעמים מפני כובד החום אינו יכול לסבול. ובשו"ת מהרש"ל (סי' עב) כתב, ושמעתי על חכם אחד שהיה לומד תורה בגילוי הראש, ואמר שכבד עליו המשא, ומ"מ נ"ל שאף שאין איסור בדבר, ואף לא מדת חסידות, כשאינו מזכיר ה', מ"מ יש לת"ח להיזהר בכך מאחר שהעם תופסים ד"ז לקלות ופריצות כאילו עובר על דת יהודית. ואפי' לומד בחדרו פן יראנו ע"ה ויקל בו, וכמ"ש כ"מ שאסרו מפני מראית העין וכו'. וכ"כ מהר"י די מודינא בשו"ת זקני יהודה (סי' כא), והביא ד' מהרש"ל הנ"ל. וע"ש. גם הרה"ג ר' רפאל אנקאווא בשו"ת קרני ראם (סי' רכב) לאחר שהעלה לאסור הזכרת ה' בגילוי הראש, כדעת מרן, כתב, ומיהו לענין תלמוד תורה כבר כתב מהרש"ל שאין איסור בדבר, אלא שאין נאה לת"ח לעשות כן. וע' להרה"ג רי"מ טולידאנו ז"ל שהביא להלכה ד' מהר"י בן הרא"ש, בספרו ים הגדול (סי' מד). גם בשו"ת שאילת משה (חאו"ח סי' כב) התיר לת"ח אחד ללמד בבית ספר לא דתי תלמוד, אע"פ שכמה תלמידים יושבים אז בגילוי הראש, ובלבד שיש דוחק פרנסה בזה. ובספר כנסת ישראל ששון (סי' יז די"א ע"ג) כתב שאע"פ שמרן הש"ע כתב שאין לומר אזכרה בגילוי הראש, היינו דווקא בהזכרת ה', אבל לענות 'אמן יהא שמיה רבה' בגילוי הראש, מותר. ולכן מי שהיה לובש תפלין של ראש ושמע קדיש בעוד שראשו מגולה, מותר לו לענות, הואיל ואין כאן לא שם ולא כינוי. וכן הגאון מבוטשאטש באשל אברהם (סי' פד) כתב כיו"ב, שמותר לענות אמן קודם נט"י שחרית או כנגד ערוה וכיו"ב, ע"כ ד' היבי"א. הרי שמרן זצוק"ל התיר להרהר בד' תורה ללא כיפה ובפרט שיכול להביאו לידי ביטול תורה אם יחמיר בזה [וראה עוד ביבי"א (ח"ט חאו"ח סי' א סוף אות ו) שכתב שבמקום שהמצוה עוברת, כגון ברכת הרעמים וכדו', מותר לברך בגילוי הראש, מ"מ נכון שיכסה ראשו בידו, ע"ש]. לכן כדאי לא לדבר ד' תורה ללא כיפה. אבל לשמוע ד' תורה ללא כיפה, שרי. שו"ר בשו"ת תשובות והנהגות (ח"ב סי' ו) שהסיק שאף שאיו איסור ללמוד בשעת התספורת, מ"מ ודאי משום כבוד התורה הוא שלא ללמוד ברוח רעה, אבל מטעם זה עיקר האיסור הוא רק בפה, אבל לשמוע ולהרהר, מותר. וע"ע בספר עבודת עובדיה (עמ' כב) שהביא כמה וכמה פוסקים שהתירו לדבר ד"ת אף בשעה שגוזז ציפורניו או מסתפר, ע"ש. הלכך להלכה, מותר לדבר ד' תורה באמצע קציצת ציפורני הידיים, אבל בקציצת ציפורני הרגליים שהם מטונפות ולא נקיות אין לדבר ד' תורה (ראה ש"ע שם ובנו"כ. ואם הם נקיות באופן שהוא לאחר מקלחת אפשר שיש להקל. עי' הליכות עולם ח"א עמ' לו). וה"ה כאשר נמצא באמצע גילוח, מותר לו לדבר ד' תורה. ובאמצע תספורת כיון שאין לו כיפה, אין כדאי לדבר ד' תורה, אבל לשמוע ד' תורה, מותר (ובזה השבנו לספר אחד שהיה חפץ להשמיע באמצע התספורת לו וללקוחותיו ד' תורה בדיסק וכדו', וחשש שמא מכיון שאין להם כיפה באמצע התספורת, יש בזה איסור. והשבנו לו כאמור שרשאי לעשות כן).

 

לא מצאתם תשובה לשאלה? שאל את הרב

כל מה שמעניין ישירות לדואר האלקטרוני שלכם

Please enable the javascript to submit this form