דין י' בטבת שחל בערב שבת - הרב אושרי אזולאי

דין י' בטבת שחל בערב שבת

כתב וערך: הרב אושרי אזולאי 

כאן כתבנו ההלכות המיוחדות בשאלות העולות לצום זה והמשתנות בעקבות שחל בערב שבת. כל שאר ההלכות שיש בכל תענית, חלים גם כאן, כך שלא ראינו צורך להעתיקם

תענית בערב שבת

בגמ' עירובין (מ:) נאמר דרש מר זוטרא משמיה דרב הונא, הלכה, מתענין ומשלימין' (בתענית החלה בערב שבת). וכן פסקו הפוסקים ומרן בש"ע (סי' רמט ס"ד) והחונים עליו. וכ"פ בחזו"ע (ארבע תעניות, עמ' טו). ולכן צריך להתענות עד צאת הכוכבים. וכיון שאסור לאכול ולשתות לפני שיקדש , סיום התענית למעשה הוא בקידוש ליל שבת. ואישה שקשה לה להמתין עד לחזרת בעלה מבית הכנסת, יכולה לקדש בעצמה מיד בצאת הכוכבים, ותאכל כזית פת כדי שיהיה הקידוש במקום סעודה, ואם אין ביכולתה תאכל כזית מזונות, ואם אין ביכולתה לאכול מזונות תשתה לכל הפחות רביעית יין.

ואגב, יש לדאוג שלא לאחר תפילת ערבית כדי שיגיעו הציבור לביתם בצאת הכוכבים לקדש ולסעוד ובפרט שיש להתחשב בזקנים וחלושים [ולמעשה לפי קביעת החודשים המבוארת בסי' תכח, א"א שיחול אחד מד' הצומות בערב שבת, רק צום עשרה בטבת בלבד].

רחיצה בחמין

מותר להתרחץ במים חמים בתענית (חזו"ע ארבע תעניות, עמ' כא). ואף המחמירים בכך מודו שאפשר להקל שחל התענית בערב שבת ואין להחמיר ברחיצה בחמין מפני כבוד השבת (מ"ב סי' תקנ ס"ק ו).

תספורת וגילוח

כתבו כמה אחרונים דאין להסתפר ביום י' בטבת, וכן יש לנהוג למעשה. ולגבי אם חל ביום שישי עי' ברוח חיים להגר"ח פלאג'י (סי' תקסו ס"ק ד) שהביאם וכתב ולפ"ז כשחל י' בטבת בערב שבת, ראוי להיזהר שיסתפר ביום חמישי או לא יסתפר אם אינו נוהג בכל שבוע. ולי נראה דכבוד שבת אלימא וכיון דמעשיו לש"ש לא קפדינן בהכי ודי שלא להסתפר בתענית ציבור שחל באמצע השבוע דבר הלמד מדין תשעה באב ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת, ע"ש. ולפ"ז יהא מותר גם להתגלח ביום שישי. אבל נראה שעדיף להסתפר ולהתגלח ביום חמישי דהכי משמע מסתימת הפוסקים דאין לחלק אם חל באמצע שבוע או ביום שישי, אלא אם לא הספיק או שנצרך לכך, מותר להסתפר ולהתגלח ביום שישי לכבוד שבת. וההיתר הוא כל היום עד כניסת השבת.

גזיזת ציפורניים

מותר לגזוז ציפורניים ואין בזה איסור כלל.

מוזיקה

שאלה: האם מותר לשמוע מוזיקה בי' בטבת, ומה הדין בחזרות שעושים בבית הספר להופעה וכדו', שיש שם מוזיקה מלוה, האם מותר לעשות כן?

תשובה: בפמ"ג (סי' תקנא א"א ס"ק י) הביא דברי הא"ר (שם ס"א) שבי"ז בתמוז ועשרה בטבת יש להחמיר בכלי שיר בשאפשר כמו מר"ח עד ת"ב, ע"ש. וכ"מ מדברי הבאור הלכה (סי' תקנא ד"ה מראש חודש). וע"ע בכה"ח (שם ס"ק יט). ועי' להרב בן איש חי (פ' דברים ש"ר אות ה) שכתב אין לעשות ריקודים ומחולות כל ליל עשירי ויום עשירי, ע"כ. ואם כן ה"ה דאין לשמוע כלי שיר (ונלמד כן ממה שמצינו לגבי ספירת העומר וימי בין המצרים ששם כתב המ"א ועוד אחרונים לאסור ריקודים ומחולות, ולמדו האחרונים דה"ה למוזיקה וכלי שיר, וכבר כתבנו על כך בכמה הזדמנויות. ולכאורה הבא"ח אוסר גם בליל עשירי, מה שלא משמע מהאחרונים הנ"ל שאסרו רק ביום עשירי ולא בלילה). ולכן יש להחמיר ולא לשמוע מוזיקה ביום י' בטבת גם אם חל ביום שישי [ונראה שאם רוצים לעשות חזרות להופעה וכיוצ"ב ביום י' בטבת ויש שם מוזיקה הנצרכת לצורך החזרה, מותר לעשות כן, דאין זה מוזיקה להנאה אלא לשם לימוד ודמי למה שכתבו האחרונים בדין אבל שפרנסתו מכל נגינה ויש לזה עוד ראיות להתיר].

טעימת התבשילים לשבת

השרוי בתענית יכול לטעום התבשיל (לדעת אם צריך מלח או תבלין עד כדי שיעור רביעית הלוג (81 מ"ל) ובלבד שיפלוט שטעימה כזו אינה בכלל אכילה ושתיה. ובתשעה באב ויום הכיפורים, אסור (ש"ע סי' תקסז ס"א, חזו"ע ארבע תעניות, עמ' כז) [והרמ"א שם מתיר רק בתעניות יחיד ולא ציבור הנוהגים לטעום את התבשילים המוכנים לכבוד שבת, מ"מ יש שכתבו דהמ"ב הביא שם בס"ק ו הביא שלצורך מצוה יש לסמוך על דעת הש"ע שם להתיר לטעום מעט מעט ולפלוט, והכנת מאכלי שבת צורך מצוה היא].

קניות

מותר לקנות קניות בתענית אף של בגדים ולא נאסר ביום זה לערוך קניות. ובפרט אם קונים בגדים לכבוד שבת או קונים מחמת הסגר המתוכנן בשבוע הבא.

טיול

אין איסור טיול ביום התענית ובפרט שנצרך לבריאות הנפש.

חולה קורונה

חולה אף שאין בו סכנה פטור מהצום, ואוכל ושותה כרגיל ללא שיעורים, שבמקום חולי לא גזרו רבנן, ואסור לו להחמיר על עצמו. הגדרת חולה היא כחולה שמותר לו לקחת תרופות בשבת, והוא או באופן שנפל למשכב או שחולה כל גופו והיינו שנפל למשכב מחמת חוליו. ולכן חולה קורונה שיש לו חולשה בגוף או חום שנפל למשכב וכדו', פטור מהתענית ואסור לו להתענות. ואף אם הוא נשא של הנגיף אין לו לצום אלא אם כן יתייעץ עם רופא (עדיף דתי) שיורה לו אחרת.

תפילת מנחה

עדיף להתפלל מנחה קטנה ביום התענית ויאמרו קבלת שבת לפני השקיעה (ויש לקחת בחשבון ההוספות שיש בתפילה קריאת התורה, ברכת כהנים וכו') אלא אם כן יש סיבה מיוחדת להתפלל מנחה גדולה. קוראים "ויחל" במנחה ומתפללים כשאר התעניות. והכהנים נושאים כפיהם כבשאר תעניות בזמן מנחה קטנה ולא מנחה גדולה.

תחנון

אין אומרים תחנון ונפילת אפיים אלא מיד אומרים 'יהי שם'.

 

לא מצאתם תשובה לשאלה? שאל את הרב

כל מה שמעניין ישירות לדואר האלקטרוני שלכם

Please enable the javascript to submit this form