אכל סעודת פורים ביום שישי וסיים את הסעודה בשבת האם אומר על הניסים ורצה בברכת המזון? הרב אהרן שטרית

שאלה: בפורים משולש אכל סעודת פורים ביום שישי וסיים את הסעודה בשבת האם אומר על הניסים ורצה בברכת המזון?

תשובה: בברכת המזון צריך להזכיר גם רצה וגם על הניסים

כתב: הרב אהרן שטרית

מקורות: בדין ברכת המזון בפורים שחל בע"ש כבשנה זו שחל י"ד אדר ביום ו' נסתפקתי באדם שגומר סעודתו לאחר השקיעה מה עליו להזכיר בברכת המזון ובתחילת דינא נזכיר את דברי השו"ע בסימן תרצה ס"ג שכ' אומר על הניסים בברכת המזון בברכת הארץ ואם התחיל ביום ונמשכה סעודתו עד הלילה אומר על הנסים דבתר תחילת סעודה אזלינן ויש מי שאומר שאין לאומרו וכ' הרמא ונוהגים כסברא ראשונה וידוע שהלכה כסתם וכ' המ"ב סק"טו שאם חל פורים בע"ש ומשכה סעודתו עד הלילה חיב להזכיר רצה ואיך יאמר על הניסים והוי כתרתי דסתרי וכיון שאין הזכרת על הנסים חמור כל כך לכן יאמר רק של שבת ובאמת בשו"ע רעא ס"ו פסק בנמשך סעודתו עד שקידש היום צריך להזכיר של שבת ובסימן קפח ס"י כ' מרן השו"ע דאזלינן בתר התחלת הסעודה והוא הדין לר"ח ופורים וחנוכה וכבר הביא הביאו"ה ד"ה מזכיר שמרן ספוקי מספקא ליה ועין בשות יחוה דעת ח"ג סימן נה שכ' עוד תרוצים בדעת מרן השו"ע ועל כל פנים בענין האוכל סעודה בפורים שחל בע"ש יש לומר מכמה טעמים שכן יצטרך לומר גם רצה וגם על הניסים ובראשונה צריך לומר שאין כאן הפסק וחשש ברכה לבטלה יעוין בשו"ע סי' קח סע' יב שהטועה ומזכיר מאורע שאר ימים בתפילה שלא בזמנה לא הוי הפסקה ועין שם מ"ב סק"לח ועל כל פנים במקרה דידן ודאי שאינו שקר ובלאו הכי במקרא דידן לא הוי הפסק כלל ועין בב"י תרצג הובא בכה"ח תרצג אות טו שכ' על האורחות חיים וז"ל ואני יודע מה איסור יש בהזכרת על הנסים ע"כ וכונתו שאין איסור לבן יד להזכיר הטו וכן נימצא במור וקציעה ליעבץ שאפשר להגיד לכתחילה וכן הובאו דבריו בנימוקי או"ח שכן נהג מהרי"א מקומרנא ועוד אח' וכ' עוד ביעבץ שכן נמצא במהריל הל' פורים ופלא שלא הביאוהו הפו' ועוד שהרי כ' המ"ב תרצג סק"ו שהמזכיר על הנסים בתפילה בטו והוא בן יד אין מחזרים אותו דמ"מ יש קצת שיכות בימים אלו לפי זה יש להקשות שא"כ מדוע הוי תרתי דסתרי והרי יש שיכות גם בטו לבן יד כדכ' המ"ב ושיכות מספיקה כדי שלא יחשב תרתי דסתרי ועוד שדעת הט"ז על אתר שלא איכפת לן דהוי תרתי דסתרי כמו שמצינו ביקנה"ז שגם עושים קידוש וגם הבדלה בחדא מחתא ועוד שהרי הזכרה בברכת המזון הוי דרבנן ובתרתי דסתרי דרבנן מצינו שיש להקל לדעת המ"ב סימן רלג ורלה בשעת הדחק ופה הוי כשעת הדחק אולם יעוין בכה"ח רלג אות ט' שכ' בשם המאירי שביום אחד אין ראוי להתפלל בו מנחה וערבית אולם מיום ליום אין לחוש כאן משום תרתי דסתרן אהדדי דבדרבנן אין לחוש כלל ועל כן ניראה שמן הנכון שאין לאדם להכניס את עצמו כלל לספק זה ויעשה ברכת המזון לפני השקיעה ןבלאו הכי ודאי שבע"ש עדיף לכתחילה שיעשה סעודתו בשחרית ויסים באופן שיכול להכנס בצורה ראויה לשבת וכן יבא תאב לשבת אולם במקרה ונמשכב סעודתו עד לאחר השקיעה ניראה שיש לו להזכיר גם רצה כפסק מרן השו"ע והמ"ב ורוב האח' וגם על הניסים שאין לא חשש הפסק ולא הזכרת השם וגם לא הוי תרתי דסתרי לדעת הט"ז ועוד ששיכא עדין ימי הפורים גם בטו כדכתב המ"ב ועל כל פנים הוי תרתי דסתרי בדרבנן.

לא מצאתם תשובה לשאלה? שאל את הרב

כל מה שמעניין ישירות לדואר האלקטרוני שלכם

Please enable the javascript to submit this form