דיני קריאת התורה בשבעה

דיני קריאת התורה בשבעה

יציאה לבית הכנסת

אם יש לאבל מנין בביתו, אך אין שם ספר תורה, אזי בימי שני וחמישי בשחרית, וכן בשבת בשחרית ובמנחה, ילך להתפלל בבית הכנסת לשמוע את קריאת התורה. וכמו שכתב מרן השלחן ערוך (סימן שצג ס"ג): "ואנו נוהגים שבכל יום שיש קריאת התורה, יוצא האבל לבית הכנסת". (ב שי)

 

הבאת ספר תורה לבית

אם ישנה אפשרות להביא ספר תורה לבית האבלים ולהניחו בארון מיוחד ומכובד, יעשו כן, ואז לא יצטרכו לצאת לבית הכנסת. (ב שי, ג יח)

 

פתיחת ההיכל

מותר לכבד את האבל בפתיחת ההיכל, הקמת ספר תורה, הגבהתו [וגלילתו].

 

כתב הב"ח (סימן שפד אות ג) בשם הרש"ל: הר"ח היה אבל וקראוּ בתורה, והוא היה גולל ספר תורה, ואמר לנו שכן עשה מהר"ם, שהוליכו ספר תורה אצלו, וגללו וישב על גבי האיצטבא.

 

קורא בתורה

לכתחילה לא יקרא האבל בתורה, אך אם אין מי שיודע לקרוא כהוגן בביטוי האותיות ובדקדוק נכון וטעמי המקרא כהלכה, יקרא האבל עצמו. [כן עשה מעשה מרן הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל כשישב על רעייתו הרבנית מרגלית ז"ל, ובשבעה שישב על בנו הגאון רבי יעקב יוסף זצ"ל]. (כן העיד לי הראשון לציון רבנו יצחק יוסף שליט"א. ד תז)

העולים לתורה

האבל אינו עולה לתורה בין בחול, בין בשבת, ואפילו בתשעה באב. ואף אם הוא כהן ואין כהן אחר, יעלה ישראל במקומו. ורק בשבת, אם אין כהן אחר, יעלה האבל הכהן, כדי שלא ינהג מנהג אבלות בפרהסיא. (ב רלא)

 

מנין אבלים

אף אם רוב המנין או כולו אבלים, מוציאים ספר תורה בימי שני וחמישי. ומי שאינו אבל, יקרא ויעלה לתורה. ואם כל המנין אבלים, יקרא האבל ויעלו האבלים לתורה. שסוף סוף אין קריאת התורה כשאר לימוד תורה שאסור מן הדין לאבל, וכמו שכתב הרש"ל, שקריאת התורה היא מכלל חובת היום. וכן נראה ממה שפסק מרן השלחן ערוך, שהאבל יוצא לבית הכנסת לשמוע קריאת התורה. ומבואר שגם הוא שייך במצות קריאת התורה, מפני שגם היא בכלל סדר היום. (ג כד)

 

כתב רבי יצחק בן גיאת, כהן אבל ואין שם אלא הוא, אסור לו לעלות ולקרוא בתורה, כיון שאין זו מצוה [שחובה עליו] שדוחה את האבלות, אלא מפני דרכי שלום ניתקנה, ודי בישראל שיקרא (בית יוסף סימן שפד). ומבואר שרק מכיון שיש ישראל שיקרא, אין הכהן האבל קורא, אבל אם אין אחר שיקרא, יעלו האבלים ויקראו.

 

ברכת הגומל

אבל שהוצרך לברך ברכת "הגומל", יברך מבלי לעלות לתורה. ומה שנוהגים לברך אחר קריאת התורה, אין זה אלא מנהג בעלמא, ואין לו לדחות את הברכה בגלל כך, כי אדרבה זריזים מקדימים למצוות. (תשובה מאהבה, הגר"ח פלאג'י, ובניו: ויען אברהם פלאג'י ורבי יצחק בעל יפה ללב, שדי חמד ועוד. ב רלא) ומכל מקום אם התחייב בברכת הגומל יום או יומיים לפני סיום השבעה, וכגון שהוכרח לנסוע בתוך ימי אבלו, יכול לעכב את ברכת הגומל לאחר שיצא מאבלו, כי לכתחילה רשאי לברך בתוך שלשה ימים, ואז יוכל לברך יותר בשמחה, כמו שנאמר (תהלים קז כב): "וִיסַפְּרוּ מַעֲשָׂיו בְּרִנָּה". (כף החיים. ב רלב)

 

 
בכל שאלה בהלכות אבלות ניתן להתקשר לקו ההלכה 3030*
כמו כן ניתן להזמין רבנים שידברו באזכרה במזכירות קו ההלכה 3030*
 
לעוד דינים הקשורים להלכות אבלות הקישו כאן: 
 
 

לא מצאתם תשובה לשאלה? שאל את הרב

כל מה שמעניין ישירות לדואר האלקטרוני שלכם

Please enable the javascript to submit this form