באיזה מקומות לא חייב לבדוק את החמץ?

שאלה: באיזה מקומות לא חייב לבדוק את החמץ?

תשובה: בש"ע מבואר בכמה מקומות שמקומות שלא הכניסו בהם בודאי חמץ אינם צריכים בדיקה (ראה ש"ע סי' תלג ס"ג וס"ד. וכן מ"ב שם ס"ק יג. ובס"ק יט כתב שאם הכניסו בהם אפילו פעם אחת בשנה חמץ, חייבים בדיקה. וכ"כ כה"ח שם ס"ק ל). לכן במקומות גבוהים כגון בארונות למעלה אין צריך בדיקה. וכן אנשים מבוגרים הדרים לבדם ללא ילדים ואין חשש שהנכדים נכסנו לחדרים עם חמץ, אינם צריכים בדיקה בארונות כלל. וכן תחת המיטות של ההורים (ארגז מצעים) א"צ בדיקה (ולפעמים יש פתח מהמיטה לארגז מצעים והילדים מכניסים לשם חמץ וא"כ צריך בדיקה גם בארגז מצעים). וכן 'בוידעם' שמאכסנים בו כל מיני כלים וכיוצ"ב, ולא מגיע לשם חמץ, אינו צריך בדיקה. וה"ה למדפי הארונות הגבוהים שאין יד אדם מגעת עם חמץ לשם, אין צריכים בדיקה. כמו כן, כל חמץ שאין ניתן להגיע אליו, כגון שהוא מוטמן עמוק בתוך איזה חריץ, אין חיוב לבדוק אחריו (ראה ש"ע סי' תלג ס"ח). ולכן ארונות כבדים שאי אפשר להזיזם, וכן בין ההסקה לקיר או בין הארון לקיר שאי אפשר להגיע לשם, אין חיוב לבודקם. ואף אם היה נופל שם דבר יקר היו מזיזים את הארון כדי ליטלו (וכ"כ בחוט שני פסח, פ"ב ס"ק יא). ועוד שדינם כמו שנפל עליהם מפולת (ש"ע סי' תלג ס"ח) שאינם צריכים בדיקה. וכן מצוי ברכב שיש חמץ בתוך התיבת הילוכים או בחריץ של הבלם יד, שלא ניתן להגיע אליו כלל. וכן נראה שמתחת למושבים ברכב שצריך לפרק אותם על ידי ברגים, אין חיוב לעשות כן, ובכל זה אף שיודע שיש שם חמץ, ודי בביטול. וה"ה למיטות כבדות שבקושי רב אפשר להוזיזם. ובמקומות שאפשר לשפוך חומר ניקוי, טוב שישפוך שם חומר ניקוי. ואין חיוב לנער את החמץ הנמצא בתוך שואב אבק שהוא מטונף ואין צריך ביעור. ודמי למש"כ בש"ע (סי' תמב ס"ו).

גם על הרצפה של הבית לא צריך לבדוק חמץ, מפני שאם יש פירורים הם מאוסים מאכילת כלב על ידי שדורכים עליהם. וכן שופכים שם חומרי ניקוי והם פחות מכזית. וה"ה שאין צורך לבדוק ברצפת הרכב האם הפירורים שישנם שם, הם פירורי חמץ (ראה שער הציון סי' תלג ס"ק לג והליכות שלמה פסח, פ"ה דבר הלכה אות י). יש מקומות גם במקרר שיש חריצים שלא ניתן להוציא משם חמץ, די לשפוך עליהם חומרי ניקוי שיפגם מאכילת כלב ואין צורך לפרק את הכל.