מי שפטור ממצות סוכה ואוכל בסוכה, האם יברך לישב בסוכה - הרב שמואל לוי

מהשאלות המצויות בקו ההלכה מאחינו בית ישראל אשר מצוות חביבות עליהם באותם המטיילים אם יברכו לישב בסוכה אף דפטורים המה וכן משמשי חולים או חולים ממש ויש בבית החולים סוכה והאויר יפה להם באופן שאין נזוקים, וכן מיני מצטערים למיניהם שלמרות פטורם חפצים המה במצות ישיבת סוכה. 

או"ח סי תר"מ הלכות סוכה

יש לחקור ולברר הפטור מן הסוכה ורצה להחמיר על עצמו אם רשאי לברך לישב בסוכה.

וכפי מה  שכתבו הפוסקים בחלק  מהפטורים  דאין לברך ואילו בחלקם כתבו שיש לברך ובחלקם סתמו נראה דאין כל הפטורים שוים בענינם

דהנה בשעה"צ תע"ה ס"ק  ל"ט  כתב דשומר אבידה או שומר את המת דאף שפטור מכזית מצה אם אכל יצא ידי חובתו אך סיים ומ"מ מסתפקנא אם יוכל לברך על אכילת מצה כיון דהוא אז אינו מצווה וכך משמע עוד ממש"כ הבה"ל בסי תר"מ ס"ד ד"ה מפני הרוח דיש ליזהר בזמן הקור שיהא לבוש בגדים חמים כשסועד בסכה כדי שלא יהא מצטער בענין הקור שיהא לבוש בגדים חמים כשסועד בסכה כדי שלא יהא מצטער מחמת הקור ויהא  "חשש" ברכותיו לבטלה . משמע דלא פסיקא ליה דהוי ברכה לבטלה ומאידך יש לעיין  משש"כ בס"ק כ"א   בשם החיי אדם דאף שאין מחויב ללך לסוכת חבירו  מכל מקום אם הלך יכול לברך דבמצטער כזה יכול לחייב עצמו ולעשות בשמחה ולברך ממש"כ  בס"ק ל"ג דראוי לחתן לישב בסוכה ולחוש לסוברים דחתן בזה"ז  חייב בסוכה אך לא יברך ולכאורה נהי  דמידי מחלוקת לא יצאנו אך לא גרע זה ממי שהולך לסוכת חבירו שכתב החיי"א  כיון ששמח יכול לחייב עצמו ןלברך והכא נמי יכול החתן לחייב עצמו ולשמוח בסוכה ולברך  וצ"ע  וכן בהולכי דרכים כתב המשנ"ב דאין יכולים לברך  וכן בירדו גשמים אין יכול לברך וצ"ע מאי שנא

וליישב כל זה נקדים לבאר מה שנראה קשה לכאורה משום עוסק במצוה גרידא אלא  במה דפעמים ואמרו על הפטור תבוא עליו ברכה ופעמים אמרו דנקרא הדיוט וביאור הענין נראה  דאחר שאמרה תורה תשבו כעין תדורו מוכרח הוא שתהא הסוכה ראויה לדירה ולצל ולמחסה מחרב ומזרם וממטר וכל שגשמים יורדים בתוכה אינה סוכה ואף אם ירצה לחייב עצמו בישיבתה הרי הוא כיושב בחוץ ועל כגון דא נאמר דנקרא הדיוט  דאין במה דמחייב עצמו  מצוה וממילא נקרא הדיוט וכמו כן חולה אחר דהסוכה מזיקה לו ואינה מחסה בשבילו הוי כחוץ לסוכה ואין תועלת במה שמחייב עצמו דלדידה לאו סוכה היא ולכך נקרא הדיוט ומשא"כ  המצטער  אין בצערו כדי להפקיע שם סוכה שהרי גם בביתו פעמים ואדם מצטער ואינו מניח את ביתו לכך יכול לחייב את עצמו ותבוא עלי ברכה בחיובו  

ומעתה זכינו לדין דכל היכא שהסוכה מזיקתו אין לו לברך וכל ששמח בסוכתו למרות צערו יכול לברך ותע"ב  והנה בחתן מבואר בגמ' דאיו לו שמחה אלא בחופה נמצא שמלבד צערו של החתן שאין שמחתו שלימה הרי חסרון הוא גם בסוכה דלידדה אינה סוכה דצרכי חתן ל"ד לשאר אינשי נמצא דאף אם יחייב עצמו ויסיר צערא דידה אפשר עדיין דלדידה אינה סוכה ולכך לא יברך ודו"ק  והנה הולכי דרכים אחר דגם במשך השנה אין אדם נמנע מלעזוב את ביתו ויוצא לדרכו  לכן אינם חייבים בסוכה ואף אם ימצאו סוכה אין בכניסתם לסוכה  בכדי לחייב עצמם דמשיצא לדרכו גברא לאו בר חיובא הוא עד הלילה וכל שכן הולכי  לדבר מצוה דהינם פטורים אף בשעת חניתן דגברא לאוו בר חיובא הוא ולכן אין מברכים מיהו אם נכנסו לסוכה לאו הדיוטות נינהו דוודאי מצוה קעבדי שהרי גם בביתו פעמ ואוכל במקום אחר ולא דמי להיכא דהסוכה אינה ראויה דלאו שם סוכה עליה ומה דיושב בה הוי כיושב בחוץ [ואגב בזה ידוקדק לשון הר"מב"ם  שכתב בירדו גשמים הרי זה נכנס לבית ומשא"כ בשאר הפטורין כתב סתם"פטורים מן הסוכה "  דבגשמים פסיקא ליה מילתא דיכנס לבית ואין כאן צד מצוה במה שנשאר דאינה סוכה והוי כיושב בחוץ ומשא"כ בשאר פטורי פעמים ואין הסוכה מזיקתו ואם יחייב עצמו עביד מצוה ודו"ק

ןהנה לפי מה שנתבאר נראה ברור דיש חילוק בין עוסק במצוה לשלוחי מצוה לענין סוכה דהפטור בשלוחי מצוה אינו  משום "עוסק" במצוה גרידא אלא הפטור הוא משום "שלוחי"   מצוה והוא דין שנאמר בסוכה דוקא והוא הפקעה ממצות סוכה משום דאינו בביתו כשם שדרך האדם לעזוב את ביתו וממילא בשעה שיצא לדרך פקע מינה  חיוב סוכה מצד תשבו כעין תדורו אלא שלדבר מצוה הוא פטור אף בשעת חניתן  וגם זה אינו רק משום עוסק במצוה אלא הוא היתר דין הולכי דרכים דאף בשעת חניתן הולכי דרכים המה ודו"ק  ובזה ניחא מה שמקשים העולם על מה שכתב רש"י הולכי לדבר מצוה כגון הולך ללמוד תורה ולהקביל רבו ולפדיון שבוים ומקשים העולם היאך יתכן דלומד תורה עצמו חייב בסוכה ואילו ההולך ללמוד פטור מהסוכה אכן להאמור  פשוט שהפטור בהולך ללמוד אינו משום עוסק במצוה אלא מדין  "הולכי דרכים "  וממילא פשוט דזה אינו שייך בלומד אלא רק בהולך ללמוד

העולה מהאמור:

א.חולה בשעה שהסוכה מזיקתו אין לו לישב בסוכה ונקרא הדיוט ואיו מברך.

ב. וכן שירדו גשמים.

ג. אבל בשעה שאין מזיקתו ורוצה לאכול בסוכה תע"ב ויכול לברך.

ד.וה"ה מצטער אם נוח לו ישיבת הסוכה ושמח בה יכול לברך.

ה. אבל הולכי דרכים ביום דפטורים מהסוכה ביום אינם מברכים  אבל יכולים ליכנס לסוכה ותע"ב אבל בלילה יברכו.

ו והולכי לדבר מצוה דפטורים בין ביום ובין בלילה תע"ב אם נכנסו לסוכה ואינם מברכים.

ז. וכן חתן אם רצה בסוכה יכול ליכנס ואינו מברך [ובגדר פטור חתן נראה יותר דנקרא הדיוט אם מחמיר ויושב בסוכה ורק לחוש לפוסקים דבזה"ז חתן חייב בסוכה יש לו לישב בסוכה.

נמסר ע"י

הרב שמואל לוי שליט"א