רדיו - 

הרב דוד נקי

תספורת

נהגו הגברים שלא להסתפר בימים אלו, אבל הנשים מותרות להסתפר. וכל שכן אם יש פגישה לבחורה, שפשוט שמותר לה להסתפר ולהתנאות כדי שתמצא חן בעיני הבחור. (רסא)

 

גילוח הזקן

לכתחילה יש להיזהר גם שלא לגלח הזקן. ומי שקשה לו, רשאי לגלח בראש חודש אייר. ובמקום צורך גדול, יש להקל להתגלח בכל ערב שבת. (רסא)

 

בעלי שמחה

מותר לאבי הבן, לסנדק ולמוהל להסתפר לכבוד המילה. ואם לא נח להם להסתפר ביום המילה, יסתפרו יום קודם. ואם המילה ביום שבת, ולא מתאפשר להם להסתפר ביום שישי, יסתפרו ביום חמישי. ואם המילה ביום ראשון, יכולים להסתפר ביום שישי. וכמו כן, מותר לחתן בר מצוה ולאביו להסתפר. (רסד)

יום השלושים

אבל שהגיע יום השלושים שעל אביו או אמו בתוך ימי העומר, והכביד עליו שערו, מותר לו להסתפר לאחר שיגערו בו חבריו שילך להסתפר. (חזו"ע אבלות ב רצד, ג קיג)

 

כתב הב"ח למנהג האשכנזים שלא מסתפרים מי"ז בתמוז ועד תשעה באב, אבל שחל יום השלושים שלו בימים אלו, מותר לו להסתפר, שכיון שאינו אלא מנהג, אין להחמיר בו לאבל. וכתב בשו"ת זרע אמת, ולפי זה הוא הדין למנהג בני ספרד שלא מסתפרים בעומר עד יום ל"ד, כיון שאינו אלא מנהג, אם חל בהם יום שלשים לאבלו, יכול להסתפר. וכן פסקו: ישועות יעקב, בית אהרן קריספין, שו"ת פני אהרן, זרע אמת ואחיו רבי דוד הכהן, בית הרואה, מטה יוסף, וכן הורה הלכה למעשה מורנו הגאון רבי עזרא עטיה זצ"ל ראש ישיבת "פורת יוסף" תכב"ץ.

 

היתר נישואין ותספורת

מנהג בני ספרד להינשא ולהסתפר מיום ל"ד לעומר בבוקר, שבו ביום פסקו תלמידי רבי עקיבא למות. ומנהג בני אשכנז להינשא מיום ל"ג לעומר בבוקר. ובמקום צורך רשאים בני אשכנז לישא בליל ל"ג לעומר, ובני ספרד בליל ל"ד.

 

כתב מרן הבית יוסף (סימן תצג) בשם המדרש, שתלמידי רבי עקיבא מתו "מפסח ועד פרוס עצרת". [ופרוש המלה 'פרוס', לשון פרוסה - חצי, דהיינו חצי חדש - ט"ו יום שקדם 'עצרת' - חג השבועות. וכמו שאמרו במשנה "פרוס הפסח ופרוס החג", דהיינו חמישה עשר יום בניסן שקודם הפסח, וחמישה עשר יום בתשרי שקודם חג הסוכות. וכן כתב הרמב"ם בפרוש המשנה (שקלים פ"ג מ"א): ועניין פרס, אמצע הפרק, וכן אמרו כל פרס היינו חצי, כלומר חצי חודש. ובתוספתא, איזהו פרס? אין פחות מחמישה עשר יום קודם לרגל.] אמור מעתה, כשתפחית חמישה עשר יום מארבעים ותשעה ימי העומר, ישארו שלושים וארבעה. על כן, שלושים ושלושה יום שלמים, לא נושאים אשה ולא מסתפרים, אבל ביום ל"ד לעומר בבוקר מותר, כי בענייני אבלות אנו אומרים "מקצת היום ככולו". וכן כתבו רבנו ירוחם, הרשב"ץ, רבי יהושע בן שועיב ועוד. ומאחר ויש אומרים שבענייני אבלות גם בלילה אומרים מקצת היום ככולו, [כן דעת הרמב"ן שכבר בתחילת ליל השביעי לאבלות, האבל יוצא מהאבלות, וכן דעת רבנו תם, הרמב"ם, רבינו אברהם מן ההר, וכתב בספר המאורות שכן דעת רבים מן החכמים], לכן חתן הרוצה להקל במקום צורך ולישא אשה לבני אשכנז מליל ל"ג או לבני ספרד מליל ל"ד, יש לו על מה לסמוך.

 

ועיין בשאלות ותשובות מנחת יצחק וויס (חלק ד סימן פד) שנשאל שם על בחור ספרדי אם רשאי לשאת נערה אשכנזיה ביום ל"ג בעומר, ובמסקנתו כתב: יעשו החופה ויתחילו הסעודה ביום ל"ג בעומר וימשיכו בליל ל"ד. ומכל מקום, אי אפשר לי להחליט כן להלכה למעשה בלתי הסכמת מורה הוראה מפורסם ספרדי, שהוא בקי במנהגיהם יותר ממני. ושוב עיינתי קצת בספרי גדולי הספרדים, ומצאתי בשאלות ותשובות יביע אמר (חלק ג סימן כו אות ד), במה שהעיר שם על המנהג שנוהגים כעת בארץ הקודש, לשאת אשה ביום ל"ג בעומר בפרהסיה, ואין פוצה פה, וטעות הוא בידם, כי לא ידעו שיש חילוק בזה בין מנהג האשכנזים למנהג הספרדים, ובפרט בארץ הקודש אתריה דמרן הבית יוסף ז"ל שקיבלו הוראותיו. ומכל מקום כאמור יש להתייעץ בזה עם רב ספרדי מפורסם, והנכון הוא, עם הגאון מורנו הרב רבי עובדיה יוסף ס"ט (שליט"א) חבר בית הדין בירושלים עיר הקודש, בעל המחבר שאלות ותשובות יביע אמר הנ"ל, ויוכל להציע לפניו דברינו הנ"ל, ואם יסכים להיתר, בודאי כן יקום. עכ"ל הטהורה. ועיין בחזון עובדיה (יום טוב עמוד רנו) שהעיקר תלוי בחתן, שאם הוא ספרדי יעשה את הנישואין ביום ל"ד לעומר ולא קודם, ואם הוא אשכנזי רשאי להתחתן ביום ל"ג אף שהכלה ספרדיה.

 

ל"ג לעומר ביום שישי

כשחל ל"ג לעומר ביום שישי, מותר גם לבני ספרד להסתפר ביום שישי, מפני כבוד השבת. ואם לא נח לו להסתפר ביום שישי, ובפרט שמצוי לחץ מאוד מאוד ביום זה אצל הספרים, רשאי להסתפר בליל שישי [חמישי בלילה, ליל ל"ג]. וכל שכן למי שזכה לנצל זמנו לעסק התורה, ואם לא יסתפר בליל שישי, יתבזבז הרבה מזמנו ביום שישי, ויגרם לו ביטול תורה גדול, ויצא שכרו [של החומרה] בהפסדו [ביטול תורה].

 

הנה מפורש בדברי מרן השלחן ערוך (סימן תצג סעיף ב) שאם חל ל"ג לעומר בערב שבת, מותר להסתפר בל"ג לעומר מפני כבוד השבת. ונראה שמכיון שההיתר הוא מפני כבוד השבת, מותר להסתפר גם בליל שישי, אם ישנה איזו סיבה כל שהיא שלא יוכל להסתפר בערב שבת, וכעין מה שמצאנו במשנה (תענית טו ע"ב), אנשי משמר ואנשי מעמד אסורים להסתפר ולכבס, ובחמישי מותרים מפני כבוד השבת. ופירש רש"י, שביום שישי לא היו מסתפרים מפני הטורח, שטורחים להכין צרכי שבת. ואפילו אם בנידון שלנו לא נרצה להקל כל כך להקדים ולהסתפר ביום חמישי, מכל מקום בליל שישי יש להתיר בודאי. וכן כתב בשו"ת בית דוד שאף על פי שבשאר שנים אין להתיר להסתפר בליל ל"ד לעומר, אלא ביום ל"ד לעומר בבוקר, זהו משום שמרן פסק שאין לומר במקצת הלילה 'מקצת היום ככולו', אבל כשחל ל"ג לעומר בערב שבת, שמותר להסתפר בו משום כבוד השבת, מה לי ביום שישי, מה לי בליל שישי, הרי הכל יום אחד הוא, ולכן מותר להסתפר בליל שישי שהוא ליל ל"ג לעומר. עכ"ד.

 

כשחל ל"ג לעומר ביום שישי, מותר לערוך נישואין בליל ל"ג לעומר. (רסא, רסז)

ניתן לשאול בSMS
במספר

055-937-8408
_
________________

073-7-860-860
_______________

שאל את הרב במייל
 
המענה ינתן במהירות האפשרית
השאלות והתשובות לא מתפרסמים באתר      

הרשמה להלכה היומית במייל

הרשמו להלכה היומית וקבלו דברי תורה יומיים ישירות לדואר האלקטרוני