רדיו - 

להחזיר לחבירו הקנסות ששילם עבור הארנונה

שאלה: קנה נכס על שם חבירו. כשהגיע הזמן לשלם ארנונה על הנכס, איחר בעל הנכס לשלם בכמה חדשים, לאחר שהגיעו כמה התראות לחבירו שהנכס על שמו, לא היה לו ברירה והזדרז לשלם בעצמו את הארנונה, בתקוה שבעל הנכס יחזיר לו אח"כ את הסכום שהוציא בשבילו, כמובן שחייבו אותו ברבית ופיגורים על האיחור.

ויש לדון האם מותר לחבירו בעל הנכס, להחזיר לו גם את הקנסות והרבית ששילם לעיריה, או שיש בזה איסור.

 

תשובה: מותר לבעל הנכס לשלם לחבירו הרבית ששילם עבור הארנונה.

סברת הדברים: יש להקדים כמה דברים. א] נפסק להלכה (רמ"א קע סעי' א) דמותר ללוה לשלם את ההוצאות שמוציא המלוה עבור ההלואה. ברם כל זה רק 'הוצאות' שיש למלוה בגין ההלואה, אבל מבואר בפוסקים, שאם המלוה לוה כסף מאחר עפ"י היתר עיסקא, או שלוה מגוי ברבית כדי שיוכל להלוות אסור ללוה לשלם את הרבית ששילם המלוה לגוי או עפ"י היתר עיסקא, דתוספת זו אינו נקרא 'הוצאות', אלא נקרא רבית דהרי גם המלוה שילם זאת עבור רבית ורווחים ולא עבור הוצאות, ואסור ללוה לשלם למלוה את הרבית ששילם.

ב] עוד יש להקדים, דהמאחר לשלם ארנונה וחייבוה העיריה לשלם יותר, מותר לו לשלם את הרבית, והטעם, דאין כאן שום הלואה אלא קביעת החוק הוא כן מתחילה, שאם משלם עד זמן מסוים המחיר הוא כך, ואם יאחר לשלם המחיר הוא כך.

ג] הקונה דירה על שם חבירו, כל החובות שיש על הדירה הוא על מי שהנכס קרוי על שמו, דהרי העירייה מכיר רק אותו ולא את בעל הנכס האמיתי, אלא שבעל הנכס חוזר ומתחייב לחבירו כל החובות שהוא משלם או מתחייב בעד הדירה. ונמצא דכשמאחר בעל הנכס לשלם, יש כאן שני איחורים, איחור בין מי שהנכס על שמו נגד העיריה, וחוב מבעל הנכס לשלם למי שהנכס על שמו.

וא"כ יש מקום לומר, דאף דלמי שהנכס על שמו מותר לשלם את הרבית והפיגורים דאינו נחשב לרבית, מ"מ אסור לחבירו לשלם מה שהוציא בשבילו, דהרי יש ביניהם חוב והלואה גמורה, ומתחילה נתחייב לו רק סכום הארנונה ואח"כ מוסיף לשלם יותר בגין האיחור, ואף שהמלוה הוצרך לשלם כסף זה לעיריה, הרי זה כשילם רבית בהית"ע או לגוי, שאסור אח"כ לחזור ולשלם לו מה שהוציא, וה"נ אסור לו לשלם מה ששילם בשבילו.

ברם לאחר העיון נראה דאין בזה איסור, דכיון שמותר למי שהדירה נקרא על שמו לשלם לעירייה את התוספת שאינו נחשב כאיחור החוב אלא שהחוק הוא לשלם בזה יותר, הוא הדין דמותר לחבירו לחזור ולשלם לו מה ששילם, דהרי זה כהוצאות שהיו לו בגין הדירה, דבגין הדירה דורשים ממנו ארנונה הגדל מיום ליום, ורק באופן ששילם רבית בהיתר עיסקא אסור לחזור ולבקש הכסף מהלוה, אבל באופן ששילם כסף שאינו בגדר רבית נכלל הוא בכלל הוצאות, שמותר ללוה לשלם.

 

 

כתב וערך:

הרה"ג רבי פנחס וינד שליט"א

ראש בית ההוראה לענייני ריבית

 

ניתן לשאול בSMS
במספר

055-937-8408
_
________________

073-7-860-860
_______________

שאל את הרב במייל
 
המענה ינתן במהירות האפשרית
השאלות והתשובות לא מתפרסמים באתר      

הרשמה להלכה היומית במייל

הרשמו להלכה היומית וקבלו דברי תורה יומיים ישירות לדואר האלקטרוני