רדיו - 

המנהג לומר המלך הקדוש, המלך המשפט, וארבע בקשות בתפילה

בתפילה בעשרת ימי תשובה, במקום ברוך אתה ה' האל הקדוש, צריך לומר המלך הקדוש, ובמקום מלך אוהב צדקה ומשפט, צריך לומר המלך המשפט, לפי שהקב"ה ביושבו על כסא הדין בימים אלה, לשפוט את העולם, וכל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון, חותם גזר דינם, אם לשבט אם לחסד, ומראה שמלכותו בכל משלה, ומלך במשפט יעמיד ארץ, לפיכך תיקנו לומר המלך הקדוש, המלך המשפט. כן איתא בברכות (יב:) אמר רבה בר חיננא סבר משמיה דרב כל השנה כולה אדם מתפלל האל הקדוש ומלך אוהב צדקה ומשפט, חוץ מעשרה ימים שבין ר"ה ליוהכ"פ, שמתפלל המלך הקדוש והמלך המשפט. ופירש"י המלך הקדוש, לפי שבימים אלו הוא מראה מלכותו לשפוט את העולם. (חזו"ע עמ' קצ).

אם טעה וחתם האל הקדוש, ובתוך כדי דיבור (ששהה זמן שיוכל לומר "שלום עליך רבי"), נזכר ואמר "המלך הקדוש" יצא. ואם לא נזכר אלא לאחר שיעור כדי דיבור, חוזר לראש התפילה, כי שלשת הברכות הראשונות כולן שבח הן, ונידונות כברכה אחת, וצריך לחזור לראש התפילה. כן פסקו הרי"ף בהלכות והרא"ש בפסקיו (ספ"ק דברכות) והרמב"ם (פ"י מהלכות תפילה הלכה יג) ודלא כראבי"ה (ברכות סי' מ') שפסק דבדיעבד יצא, וכ"פ הטור ושו"ע (סי' תקפ"ב סעי' א').

אף אם נסתפק בתפילתו אם אמר המלך הקדוש, או האל הקדוש צריך לחזור לראש התפילה. כן פסק מרן (סי' תקפב סעי' א').

כמו כן צריך לומר המלך המשפט במקום מלך אוהב צדקה ומשפט, ואם טעה ואמר כדרכו, אם נזכר תוך כדי דיבור ותיכף ומייד סיים המלך המשפט, אינו חוזר, אבל אם לא נזכר אלא לאחר כדי דיבור, או לאחר כמה ברכות, חוזר לברכת השיבה שופטינו, כדי שיחתום המלך המשפט, ומכיון שכן הוא דעת רוב הפוסקים ומכללם הרי"ף הרא"ש והרמב"ם, וכן פסק בשולחן ערוך, לא אמרינן בכהאי גוונא ספק ברכות להקל, ובפרט שכך פשט המנהג, ועל הצד היותר טוב, נכון שיאמר קודם שיחזור להתפלל: "אם אני חייב לחזור ולהתפלל הריני מתפלל לשם חובה, ואם ההלכה היא שאני פטור מלהתפלל שנית, תהא תפילתי זו תפילת נדבה". (חזו"ע עמ' קצ"ג)

שליח ציבור שטעה בתפילת החזרה בעשרת ימי תשובה, ואמר "האל הקדוש" במקום "המלך הקדוש" חוזר לתחילת ברכת אתה קדוש, ואינו חוזר לראש התפילה, ואע"פ ששלשת הברכות הראשונות של תפילת שמונה עשרה חשובות כברכה אחת, מכל מקום כיון שענו הציבור קדושה, נחשבת ברכת אתה קדוש כתחילת הברכה. בברכות [לד.] איתא, טעה בשלש ראשונות חוזר לראש, באחרונות חוזר לעבודה. ובטור ושולחן ערוך [סי' קכו סעי' ב'] כתבו דאם טעה בג' ראשונות צריך לחזור לראש התפילה. ועפי"ז נוקט הבן איש חי [פרשת נצבים אות יח] שאף שליח ציבור שטעה בברכת האל הקדוש, צריך לחזור לראש התפילה. אולם בירושלמי (פ"ה דברכות הלכה ה') מבואר שכאשר ענו הציבור קדושה הוי כתחילת ברכה חדשה וחוזר רק מאתה קדוש, ומרן (בסי' נט) הביא דברי הירושלמי ושכן כתבו תלמידי רבינו יונה והרא"ש, ונחלקו הפוסקים האם פוסקים את הירושלמי או לא, והגרע"י (ימים נוראים עמ' ר' - רה) נקט להקל בדבר שחוזר רק מברכת אתה קדוש בלבד.

בכל עשרת ימי תשובה נוהגים לומר זכרנו לחיים, ומי כמוך, וכתוב לחיים טובים, ובספר חים וכו', ואין לדלק שום אחד מן הבקשות כדי לזכות לענות קדושה במניין, אמנם אם שכח לומר אינו חוזר להתפלל.

ניתן לשאול בSMS
במספר

055-937-8408
_
________________

073-7-860-860
_______________

שאל את הרב במייל
 
המענה ינתן במהירות האפשרית
השאלות והתשובות לא מתפרסמים באתר      

הרשמה להלכה היומית במייל

הרשמו להלכה היומית וקבלו דברי תורה יומיים ישירות לדואר האלקטרוני