רדיו - 

שאלה: נכנסתי לחנות תכשיטים לקנות טבעת לאשתי, האם מותר לי לענוד את הטבעת, למדוד על האצבע  כדי לוודא שאכן המידה של הטבעת נכונה או שיש בזה חשש "לא ילבש"?

כתב וערך: הרב אושרי אזולאי שליט"א

תשובה: בשו"ת עשה לך רב (ח"ה סי' צד) דן אם יש איסור לגבר לענוד טבעת נישואין על אצבעו, וכתב כי מעולם לא שמע על איסור כזה, או אפילו על מנהג חסידות להמנע מענידת טבעת נישואין. ואדרבא, מתוך ההלכה מתברר שאין כל איסור בדבר, שכך מבואר בהלכות שבת (סי' שא ס"ט) לא יצא בטבעת שאין עליה חותם וכו', ועיין שם פרטי הלכה זאת באורך העוסקת בעניני שבת, ונגעו בה מדין הוצאה מרשות לרשות במקום שאין עירוב, מתי יש לה דין תכשיט ומותר לצאת בה ומתי אסור. ולהלן (בסי' שג סי"ח) פסק מרן בפירוש, ויש מי שאומר שבזמן הזה שנהגו האנשים לצאת בטבעת שאין עליה חותם הרי זה להם כתכשיט ומותר. הרי מפורש שגברים נהגו לצאת בטבעת בימי מרן בחול, ולכן הותר גם בשבת משום שהיא להם כתכשיט. אלא שאם יש אמנם כאלה אשר נהגו להמנע מענידת טבעת כל עיקר, נבאר כונתם משום שחששו שאם יענדו טבעת כל השבוע על אצבעם עלולים הם בקלות רבה לשכוח ולצאת בה בשבת, ולכן כיון שיש מקום להחמיר שלא לצאת בטבעת בשבת כלל וכדברי הרמב"ם, החמירו על עצמם כל השבוע גזירה שמא ישכחו ויצאו בה בשבת. ע"כ. וכמה פוסקים עוד כתבו בענין ענידת טבעת לאיש, ולא ע'ט האסף.

וכל זה בטבעת של גבר אבל יש לדון מה הדין כמו בשאלה שלנו שמודד טבעת המיוחדת לאשה האם יש לחוש לזה לאיסור של "לא ילבש" וכו'.

בשו"ת תורה לשמה (סי' ריד) נשאל בטבעת המיוחדת לנשים שאין דרך אנשים ללבוש טבעת כזו ונתנה האשה טבעתה זו לבעלה כדי להוליכה אצל האומן לתקן הקלקול שלה אי שרי לבעלה ללבוש אותה טבעת באצבעו לפי שעה עד שיוליכנה לבית האומן כדי שלא תפול וגם כדי שיזכור ויוליכנה תיכף ומיד כשיצא לשוק או"ד אסור משום לא ילבש גבר. והביא דברי הגמרא (שבת סב.) מהא דאמר רבא פעמים שהאדם נותן לאשתו טבעת שיש עליה חותם להוליכה לקופסה ומניחתה בידה עד שמגעת לקופסה ופעמים שהאשה נותנת לבעלה טבעת שאין עליה חותם להוליכה אצל האומן לתקן ומניחה בידו עד שמגיע לבית האומן. וכן פסק הרמב"ם ז"ל (פרק יט מהל' שבת ה"ג) טבעת שיש עליה חותם מתכשיטי האיש ואינה מתכשיטי האשה ושאין עליה חותם מתכשיטי האשה ואינה מתכשיטי האיש לפיכך אשה שיצאה בטבעת שיש עליה חותם ואיש שיצא בטבעת שאין עליה חותם חייבים ומפני מה הם חייבים והרי הוציאו אותן שלא כדרך המוציאין שאין דרך האיש להוציא באצבעו אלא טבעת הראויה לו וכן האשה אין דרכה להוציא באצבעה אלא טבעת הראויה לה מפני שפעמים נותן האיש טבעתו לאשתו להצניעה בבית ומנחת אותה באצבעה בעת הלוכה וכן האשה נותנת טבעתה לבעלה לתקנה אצל האומן ומניח אותה באצבעו בעת הולכה עד חנות האומן ונמצאו שהוציאו אותן כדרך שדרכן להוציאן ולפיכך חייבין.  ועי' בש"ע (אור"ח סי' שא ס"ט וסי' שג ס"י). משמע כיון דלובש הטבעת באצבעו דרך עראי כדי להוליכה לבית האומן ליכא בזה איסורא דלא ילבש גבר כיון שאינו מתכוין לקישוט דאי הוה ביה איסורא בכהאי גוונא לא הוה חשבינן לה שהוציאן כדרך שדרכן להוציא ועיין להרב בית חדש ז"ל ביו"ד (סי' קפב) שכתב דאין איסור אלא דוקא כשלובש בגד העשוי לנוי אבל בגדים שאין עשויין לנוי ולקשוט אין בלבישתם איסור. עוד כתב דאפילו מה שנעשה לקישוט אינו אסור אא"כ עושה לשם קישוט אבל להנצל מגשמים מותר ולכן מתיר ללבוש 'זופיצ"ע' של איש מפני הגשמים וכו' ע"ש. והנה אף על גב דיש לפקפק לאסור במלבוש גמור אף על פי שלובשו להגין מן הגשמים מ"מ בדבר שהוא תכשיט ואינו מלבוש מוכח מדין מראה ושיער ערוה דאין לאסור אלא אם מתכוין לקישוט אבל אם אין כונתו כלל לקישוט שרי דומיא דמראה ושער ערוה וכדמוכח בפוסקים ז"ל וא"כ הכא בנידון השאלה שאין מתכוין האיש בלבישת הטבעת של האשה לקישוט כלל אלא רק לובשה באצבעו לפי שעה עד שיוליכנה לבית האומן כדי שלא תפול וכדי שיוליכנה תיכף ולא ישכחנה אצלו ה"ז מותר וכו', ע"ש. וכל זה שייך ממש בנדון שלנו, ודון מינה ואוקי באתרין. ויש לזה עוד ראיות אבל די בדברי התורה לשמה שכתב בטוב טעם ודעת ומינה לא תזוע. ועי' עוד בשו"ת יחוה דעת (ח"א סי' פד).  לכן בנדון שלנו מותר לענוד טבעת של אשה לוודא שאכן המידה של הטבעת  נכונה ולקנותה לאשתו ואין בזה חשש של "לא ילבש" וכו'.

 

נהנתם - רוצים לקבל הלכה אקטואלית למעשה כל יום למייל

הרשמו וקבלו הלכה יומית ישירות לדואר האלקטרוני

 

 

 

ניתן לשאול בSMS
במספר

055-937-8408
_
________________

073-7-860-860
_______________

שאל את הרב במייל
 
המענה ינתן במהירות האפשרית
השאלות והתשובות לא מתפרסמים באתר      

הרשמה להלכה היומית במייל

הרשמו להלכה היומית וקבלו דברי תורה יומיים ישירות לדואר האלקטרוני