רדיו - 

שאלה: מהי ברכת ה'קרמבו'?

 

תשובה: ה'קרמבו' בנוי מב' חלקים, קצפת מלמעלה העשויה מביצים וכו', שברכתה 'שהכל נהיה בדברו' ובתחתית יש בסקויט שברכתו 'בורא מיני מזונות'. והנה אף שעל תערובת שיש בה מיני דגן אם באה לטעם צריך לברך 'בורא מיני מזונות' כמבואר בש"ע (סי' רח ס"ב), כאן אינו נמצא בתערובת אלא הקצפת מונחת על הבסקויט והם ב' דברים נפרדים. אין ספק שרוב האנשים אוהבים את הבסקויט ובודאי גם את הקצפת ולענ"ד צריך לברך על הבסקויט בהתחלה בורא מיני מזונות ולאחר מכן על הקצפת 'שהכל נהיה בדברו' ויש ראיה לזה מדברי מ"ב (סי' קסח ס"ק מה) שכתב, וכתבו האחרונים דבמדינותינו שנותנין מרקחת על הדובשנין שטובים הדובשנין למאכל בעצמן אם כן כוונתם גם בשביל אכילת הדובשנין וממילא הם העיקר ומברך עליהם 'בורא מיני מזונות'ופוטר המרקחת. 

ופשוט דדוקא שבעת אפייה נאפין ביחד אבל אם אפה הדובשנין לבד ואח"כ מניח עליהם מלמעלה המרקחת אין נעשין המרקחת טפילה להם שכונתו לאכול שניהם ואין המרקחת באין ללפת הדובשנין וצריך לברך גם על המרקחת. ע"כ. וא"כ הוא הדין ב'קרמבו' שהבסקויט נאפה בפני עצמו ואחר כך מניחים עליו את הקצפת, ממילא אין ה'קרמבו' נפטר בברכת הבסקויט וכמו כן אין הבסקויט בטל לגבי הקצפת מאחר שהבסקויט עצמו יש בו טעם טוב. ולא דומה לרקיקין שעושים רק שלא לטנף את הידיים, אלא כאן בבסקויט יש לו טעם טוב בפני עצמו. ומבואר במ"ב הנ"ל שאין הדובשנין בטלים לגבי המרקחת ולכן צריך לברך על הבסקויט בפני עצמו, הלכך יש לברך על הבסקויט 'בורא מיני מזונות' בתחילה ואחר כך על הקצפת 'שהכל נהיה בדברו' וכך פסקו: ספר שערי ברכה (שטרן, עמ' קכב), קובץ מבית הלוי (ח"ד עמ' קמב), שו"ת עולת יצחק (רצאבי, ח"ב סי' סג) הלכה ברורה (ח"ח עמ' תנ), ברכת ה' (להגר"מ לוי ז"ל, ח"ג עמ' שז), ספר וזאת הברכה (עמ' 37), וכן הורו רבני בד"ץ העדה החרדית (כמובא במדריך הכשרות של העדה החרדית). וכן מדוייק מד' האגרות משה (ח"ד חאו"ח סי' מג). ואף שראיתי בכמה פוסקים שכתבו לברך על הקצפת ולפטור הבסקויט מטעם שהבסקויט בא להחזיק את הקצפת וכל מטרתו שלא יטנפו ידיו מהקצפת (עי' ילקו"י ח"ג עמ' תקלא, שו"ת אור לציון ח"ב עמ' קכו, אבני ישפה ח"א סי' מד אות ג, ועוד) מכל מקום כיון שיש בזה פלוגתא ואף אם נאמר שהבסקויט טפל, כבר נפסק להלכה שאפשר לברך על הטפל תחילה שחפץ בו בראשונה, ומברכים עליו כברכתו (יעויין רמ"א סי' ריב ס"א, חזו"ע ברכות עמ' רפה) ואין בזה ברכה שאינה צריכה, משום שרוצה לצאת מהספק וכמבואר בכגון זה בש"ע (סי' קעד ס"ז. וכן מבואר בכמה מספריו של מרן זצוק"ל). ועי' בזה בספר שערי הברכה (עמ' תרפה). ורק אם אינו אוהב את הבסקויט ואוכלו רק משום שלא לזורקו יש לברך על הקצפת 'שהכל נהיה בדברו' ולפטור את הבסקויט (וכמדומה שרוב האנשים אוהבים את הבסקויט ולכן יש לברך עליו תחילה, וכאמור). הלכך למסקנה הבא לאכול 'קרמבו' וחפץ גם באכילת הבסקויט יש לו לברך תחילה על הבסקויט 'בורא מיני מזונות'ולאחר מכן 'שהכל נהיה בדברו' על הקצפת, ואם אינו חפץ בבסקויט ואוכלו רק כדי שלא לזורקו (דבר שאינו מצוי בדרך כלל בהיות והבסקויט טעים בפני עצמו) יברך על הקצפת שב'קרמבו' 'שהכל נהיה בדברו' ויפטור גם הבסקויט.

 

  

כתב וערך:

הרב אושרי אזולאי שליט"א

רב קהילה וראש כולל בגבעת זאב

 

 

ניתן לשאול בSMS
במספר

055-937-8408
_
________________

073-7-860-860
_______________

שאל את הרב במייל
 
המענה ינתן במהירות האפשרית
השאלות והתשובות לא מתפרסמים באתר      

הרשמה להלכה היומית במייל

הרשמו להלכה היומית וקבלו דברי תורה יומיים ישירות לדואר האלקטרוני