רדיו - 

 

שאין לסיים העליה כשיש פחות מג' פסוקים לסוף הפרשה

  • אם טעה הקורא בתורה וסיים הקריאה לעולה סמוך לתחלת פרשה פחות משלשה פסוקים, וכבר בירך העולה ברכה אחרונה, אין צריך לחזור ולקרוא עוד פסוקים עד הפרשה. והעולה אחריו נכון שיקרא פסוק למפרע, ולא יתחיל הקריאה בפסוק אחד או שנים לפני פרשה. כן כתבו האליה רבה (סימן קלח ס"ק א), חיי אדם (כלל לא אות כט), לדוד אמת (סימן ז אות טו). וראה מה שכתב בזה במגן אברהם (שם ס"ק א). ומרן הגרע,,י זצ,,ל הורה, שנכון שיקרא פסוק או שנים למפרע, כדי שלא יתחיל בשני פסוקים לפני פרשה.
  • במקום שיש פרשה שחמשה פסוקים בסוף פרשה, יש להתחיל לקרוא למפטיר את כל החמשה הפסוקים, ולא לקרוא רק שלשה הפסוקים האחרונים. כן כתב בכף החיים (סימן קלח אות ו) בשם הרוקח בהלכות שבת, וכן כתבו המגן אברהם, חיי אדם, ועוד. ומכל מקום בדיעבד אם קרא ג' פסוקים, אף על פי שלא בירך עדיין ברכה אחרונה יצא, ואין צריך להתחיל שוב פעם שנית. כמו שכתבו האחרונים.
  • אם נמצא טעות בספר תורה ומוציאין ספר תורה אחר, וקוראין בו ממקום שפסק, (מתחלת אותו הפסוק), אף על פי שלא נשתייר אלא שני פסוקים, או פסוק אחד, לפני פרשה, אין צריך להקדים ולקרוא פסוק אחד או שני פסוקים למפרע, אלא קוראין לו אפילו שתי פסוקים הסמוכים לפרשה, וממשיך בפרשה שאחריה. אבל אם מסיים את קריאתו לעולה בפרשה צריך לחזור פסוק אחד או שנים, כדי שיקרא לעולה בספר תורה השני לכל הפחות שלשה פסוקים. כן כתבו האחרונים, הובאו בכף החיים (סימן קלח אות ח). ע"ש. ועיין עוד במה שכתב הכף החיים בסימן קמג (אות כ), שצריך לקרוא בספר תורה הכשר שהוציאו לפחות ג' פסוקים, כדי שיוכל לברך ברכה אחרונה.
  • אם טעה השליח צבור הקורא בתורה, וקרא חצי בפרשת נשיא אחד, וחצי בפרשת נשיא אחר, לא יצאו ידי חובת הקריאה, וצריך לחזור ולקרוא כהוגן. הנה אם טעו וקראו בחנוכה פרשה של נשיא אחר, כגון שביום ג' קראו של יום ד', נחלקו בזה האחרונים, שדעת הרב משאת משה, שאין קפידא בזה ועלתה להם הקריאה. וכן דעת מרן החיד"א בברכי יוסף (סימן תרפד סק"ה). וכן כתבו: שלחן גבוה (סק"ו), שערי אפרים (שער ח אות ח), ועוד. ובאמת ליעקב אלגאזי הוסיף, שאפילו אם הספר תורה עדיין מונח לפניהם, אין צריך לחזור ולקרוא את הקריאה של אותו יום. אמנם בשו"ת פני אהרן (סימן יב) כתב, דכשהספר תורה עדיין מונח בבימה לפניו, מוטב שיחזור ויקרא הקריאה של אותו היום בלי ברכה, ואם הוליכו הספר תורה להיכל, שאינם יכולים עוד לקרוא, אפילו הכי ליום מחרתו יקראו הקריאה של אותו היום, ולא של יום שעבר. ע"ש. ובנידון דידן שקראו חצי מפרשת נשיא אחד וחצי מפרשת הנשיא השני, צריכים לחזור ולקרוא. וכן הורה הלכה למעשה מרן הגרע"י זצ"ל כפי שהובא בילקוט יוסף (סי' קלח סעי' ד').
  • במקום שנהגו שהעולה עצמו קורא בקול רם את פרשת עלייתו, אם לא הכין את הקריאה וסידרה בתחלה לעצמו פעמיים ושלש, לא יעלה ויקרא בעצמו, אלא יקרא השליח צבור. ובמקמותינו שהשליח צבור קורא בתורה לכל העולים, צריך הוא לסדר הפרשה תחלה. ואם הוא רגיל בקריאה, שהוא חוזר וקורא בתורה מידי שנה בשנה, יכול להסתפק בקריאת שנים מקרא ואחד תרגום שקורא ביום שישי או בליל שבת. ובפרט למי שטרוד בלימודו לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא. במדרש תנחומא (יתרו טו) אמרו, דבר אחר, וידבר אלוקים את כל הדברים האלה, זה שאמר הכתוב, אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה (איוב כה), ואחרי כן ויאמר לאדם, למדך התורה שאם תהיה בן תורה, לא תהא רוחך גסה לומר דבר לפני הצבור עד שתפשוט אותה בינך לבין עצמך שנים או שלשה פעמים. מעשה ברבי עקיבא שקראו החזן ברבים לקרות בספר תורה בצבור, ולא רצה לעלות, אמרו לו תלמידיו לא כך למדתנו רבינו כי היא חייך ואורך ימיך, ולמה נמנעת מלעלות? אמר להן, העבודה לא נמנעתי לקרות אלא על שלא סדרתי אותה פרשה שנים או שלשה פעמים, שאין אדם רשאי לומר דברי תורה לפני הצבור עד שיפשוט אותו ב' או ג' פעמים בינו לבין עצמו, שכן מצינו בהקב"ה, שהוא הנותן מענה לשון לכל הבריות, והתורה הרי היא גלויה לפניו, ועם כל זה כשבא ליתנה לישראל כתיב בו, אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה, ואחרי כן ויאמר לאדם, וכן כתיב וידבר אלוקים את כל הדברים האלה בינו לבין עצמו, ואחרי כן לאמר. ע"כ. והובא להלכה בטור ושלחן ערוך (סימן קלט סעיף א). ועיין בערוך השלחן שם שהביא מה שהעירו האחרונים שהוא סותר למה דאיתא בבראשית רבה (פרשת כי תשא) שאמרו שם, אמר רבי אחא מן האלוקים אתה למד שכשביקש לומר תורה לישראל אמרה ד' פעמים בינו לבין עצמו, עד שלא אמרה לישראל. ע"ש. (ועיין בביאורי הגר"א). ותירץ, שפסקו הלכה כרבנן דבראשית רבה שמספיק ב' פעמים. ובשו"ת ריב"ם שניטוך (סימן טז) כתב, להתיר להכין הפרשה בלילה, אף שאין קורין מקרא בלילה. ע"ש. ועל כל פנים בליל ששי מותר לקרוא כו' פסוקים בחק לישראל ב' מקרא וא' תרגום, עפ"ד האר"י ז"ל. ובליל שבת מותר להכין הפרשה כולה. וראה בשו"ת יביע אומר חלק ו (חלק או"ח סימן ל). והנה בשיורי כנסת הגדולה (הגב"י ס"ק ב) כתב, שנראה לי שבקריאת שנים מקרא ואחד תרגום, יוצא ידי חובת הסידור. ע"ש. וכן כתבו: עולת תמיד (ס"ק א), אליה רבה (ס"ק א), אמת ליעקב (דין עליית קריאת ספר תורה אות נב), לדוד אמת (סימן ה אות נב). וכן כתב הפרי חדש (ס"ק א), אלא שכתב שם שצריך לחזור ולסדרה פעם אחרת כדי שיהיה ג' פעמים, והביאו הפרי מגדים (א"א ס"ק א). ע"ש. ועיין ביפה ללב (ס"ק ב) שכתב, שמדברי הזוהר שהביא הסולת בלולה (סימן קמא ס"ק א) נראה שדי אפילו בפעם אחת. והובא כל זה בכף החיים (סימן קלט אות א), וכתב על דבריו שאינו מוכרח.

כתב וערך:

הרב ירון אשכנזי שליט"א

ניתן לשאול בSMS
במספר

055-937-8408
_
________________

073-7-860-860
_______________

שאל את הרב במייל
 
המענה ינתן במהירות האפשרית
השאלות והתשובות לא מתפרסמים באתר      

הרשמה להלכה היומית במייל

הרשמו להלכה היומית וקבלו דברי תורה יומיים ישירות לדואר האלקטרוני