רדיו - 

 

 

המשך הדינים אם דילגו פסוק אחד ושלא יסיים קריאה כשיש פחות מג' פסוקים

  • שליח צבור שטעה במנחה של שבת, וקרא לעולה השלישי רק שני פסוקים וחצי, וכבר בירך השלישי ברכה אחרונה, בדיעבד אין צריך לחזור ולקרוא בברכה ג' פסוקים. בדבר מעשה אירע שקרא השליח צבור בשבת במנחה בפרשת וארא, וקרא לשלישי אלה ראשי בית אבותם וסיים באמצע פסוק טז, גרשון קהת ומררי, ולא סיים הפסוק, ובירך העולה השלישי, עי' בילקוט יוסף (סי' קלז סעי' ח') בשם מרן הגרע,,י שבדיעבד אין צריך לחזור ולקרוא ג' פסוקים, כיון שקרא ב' פסוקים וחצי, כמאן דאמר פוסק, ואידך לא פליג אלא משום דכל פסוקא דלא פסקיה משה לא פסקינן ליה (מגילה כב א), הא בדיעבד לכולי עלמא שפיר דמי. וכן כתב בכיוצא בזה בשו"ת חשב האפוד (סימן קטז), ופסק כן מדברי המהרא"י. ועש"ב. ועיין במגן אברהם, ובשלחנו של אברהם (סימן קלח) ובספר אגורה באהליך (דף יז סע"ג). ע"ש. ועיין בשו"ת אגרות משה (חלק א סימן לה). ודו"ק. ובשו"ת הר צבי (חלק אורח חיים סוף סימן סו) גם כן כתב דב' פסוקים וחצי יצא אפילו לא גמר הפסוק. ע"ש. והנה לכאורה ספק דרבנן היא, דאנו לא בקיאינן בפסוקי והנה אנכי בא אליך בעב הענן פסקי ליה ג' פסוקי (קידושין ל א), ואם כן ספק דרבנן לקולא. ועיין עוד בשו"ת חסד לאברהם תאומים (מהדו"ת סוף סימן לב), ובספר אגורה באהליך (דף יז סוף ע"ג), ובשו"ת חשב האפוד (סימן קטז) שנשאל בכנידון דידן. ע"ש. (ועיין שו"ת אגרות משה חלק א או"ח סימן לה). ועוד כיון דרב ושמואל פליגי במגילה (כב א) אי דולג או פוסק, נהי דלכתחלה קיימא לן כרב דאמר דולג, בדיעבד מיהא אי עביד כשמואל לא מהדרינן ליה. וכן מצאתי בשו"ת כתונת יוסף (חלק או"ח סימן י דף ח ע"ג) שכתב, נראה לי פשוט שאם קרא ג' פסוקים וחצי, מה שעשה עשוי. וגדולה מזו יש לומר, שאפילו אם קרא ב' פסוקים וחצי אפילו רב מודה שמה שעשה עשוי, שלא אמר רב דולג אלא לכתחלה, אבל בדיעבד, ובפרט אם כבר בירך העולה ברכה אחרונה, ודאי דלא מהדרינן עובדא, כיון שקאי שמואל בסברא זו אפילו לכתחלה, וכדאי הוא לסמוך עליו בדיעבד מיהא. ואף על גב דאיפסקא הילכתא כרב, מכל מקום בדיעבד מאן יימר לן, דרב גופיה אינו מכשיר, והרי לא פורש מה יעשה לו, וספק ברכות להקל. ע"ש. ובשו"ת חשב האפוד הנ"ל הרחיב הדיבור בנידון דידן, דרב גופיה אמר דהיינו טעמא דלא סבירא לן כשמואל דאמר פוסק, משום דכל פסוקא דלא פסקי משה אנן לא פסקינן ליה, ולא אמר מטעם שלא קראו ג' פסוקים שלמים, מכלל שאם עבר ופסק בחצי פסוק, שפיר יצא ידי חובת קריאה בדיעבד. ושם הביא תשובת מהריק"ו (שרש קעה) שהובא בבית יוסף (סימן קלז), שנחלקו רבינו שמואל ור"י בן הרא"ש בקרא ב' פסוקים (ראה סעיף ז'), דר"ש מתיר בדיעבד וכו', ומהריק"ו הכריע שלא יצא וכו'. ומכלל שבשני פסוקים וחצי שפיר דמי.
  • הקורא בתורה ראשון, והשני שעלה אחריו קרא מה שקרא הראשון, אם הוסיף על מה שקרא הראשון שלשה פסוקים, או אפילו שני פסוקים במקום שאי אפשר, אותו שני עולה מן המנין לחובת היום, ואם לאו אינו עולה מן המנין לחובת היום. כן כתב הרד"א בשם תשובת הגאונים, הובא בבית יוסף (סוף סימן קלז), ובשלחן ערוך (סעיף ו). וכתב המגן אברהם (ס"ק יב) שכל זה בדיעבד, אבל לכתחלה לא יקרא למפרע, שאם לא כן בראש חודש נמי יתחיל השני מוידבר משום הנכנסין. ע"כ. וכוונתו, שלכתחלה לא, היינו גבי אם עולה מן המנין, אבל גבי הברכות, אין בזה איסור כלל, ולא הוי ברכה לבטלה. וכמו שכתב המגן אברהם עצמו (ס"ק יג).
  • הקורא בתורה לא יסיים לשום עולה סמוך להתחלת פרשה פחות משלשה פסוקים. שאם יסיים בשני פסוקים לפני פרשה, יחשבו היוצאים שהעולה אחריו לא יקרא אלא שני פסוקים בלבד, מה שנשאר עד הפרשה. וכן לא יתחיל בה פחות משלשה פסוקים, דהיינו שלא יסיים עם הראשון שני פסוקים אחר הפרשה, דאם כן יתחיל השני שני פסוקים אחר הפרשה, ויאמרו הנכנסין (בין גברא לגברא) שזה שקרא לפניו לא קרא אלא שני פסוקים. ויכוין תמיד לפתוח הקריאה בדבר טוב, ולסיים בכי טוב. מגילה (כא). ובטור ושלחן ערוך (סימן קלח). ופרשה היינו פרשה פתוחה או סתומה, ולא מה שנהוג לקרוא שני שלישי וכו', כמו שכתב המגן אברהם שם. אמנם בשער הציון (ס"ק א) כתב, שנראה לי שלכתחלה טוב ליזהר אף בזה אחרי שהעולם חושבין זה גם כן לפרשיות, ויבואו לטעות ולומר שמותר לסיים תמיד שני פסוקים סמוך לפרשה ממש. אמנם מרן הגרע"י הורה שאין צריך להקפיד בזה כל כך כפי שהובא בילקוט יוסף (סי' קלח סעי' א'). ויש להקפיד להתחיל בדבר טוב ולסיים בדבר טוב כמ"ש באור זרוע, והגהות מיימוניות (פרק יג מהלכות תפלה), והובא להלכה בהרמ"א (סימן קלח סעיף א). ובמגן אברהם (ס"ק ד) ציין להרמב"ם בסוף מסכת ידים שכתב על מה שסיימו שם המסכת, וכשלקה פרעה מהו אומר, ה' הצדיק. שמאחר והזכירה המשנה הפסוק, מי ה' אשר אשמע בקולו וכו', אין ראוי לחתום המסכתא בהכחשת כופר לגבורה, אלא באמונה בו, לכן סיים וכשלקה מהו אומר וכו'. ע"ש. נמצא לפי זה שגם אין ראוי לסיים הקריאה במי שעשה רע. וכן כתב האליה רבה שם, והחיי אדם, ועוד אחרונים.

כתב וערך:

הרב ירון אשכנזי שליט"א

ניתן לשאול בSMS
במספר

055-937-8408
_
________________

073-7-860-860
_______________

שאל את הרב במייל
 
המענה ינתן במהירות האפשרית
השאלות והתשובות לא מתפרסמים באתר      

הרשמה להלכה היומית במייל

הרשמו להלכה היומית וקבלו דברי תורה יומיים ישירות לדואר האלקטרוני