רדיו - 

 

המשך  הדין אם דלגו פסוק

  • אם טעו וקראו לעולה אחד רק שני פסוקים, וכבר בירך העולה לתורה ברכה אחרונה, בטרם התחיל זה שאחריו לברך על קריאתו, קוראין לו עוד פסוק אחד לכל הפחות, וחוזר ומברך ברכה אחרונה. ואם זה שאחריו התחיל כבר לברך ברכות התורה, אין להפסיקו, ויקראו לעולה אחריו מתחלת הפרשה שקראו לעולה הקודם. וכמובן יקראו לו לכל הפחות שלשה פסוקים. ואין הבדל בזה בין בימי שני וחמישי, לשבתות וימים טובים. תנן במגילה (כג ב) הקורא בתורה לא יפחות מג' פסוקים. ובגמרא ב"ק (פב א) וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים וכו' מעיקרא תיקנו חד גברי תלתא פסוקי וכו'. אתא הוא ותיקן תלתא גברי ועשרה פסוקי. ע"כ. מבואר שמתקנת עזרא שיקרא ג' פסוקים לכל עולה. נמצא שבפחות מג' פסוקים אין שם קריאה על זה. ויש להקשות שבגמרא מגילה (כא ב) אמרו, בעא מיניה עולא בר רב מרבא, פרשת ראש חודש כיצד קוראין אותה דהוא תמניא פסוקי וכו', דתניא הקורא בתורה לא יפחות משלשה פסוקים. ע"ש. ואי נימא שקריאת ב' פסוקים לא חשיבא קריאה כלל, אם כן למה אמרו בגמרא גבי ראש חודש ניקרי תרי תלתא תלתא פסוקי, פשו להו תרי, ואין משיירין בפרשה פחות מג' פסוקים, תיפוק ליה שאין לקרוא לעולה אחד ב' פסוקים. ועיין בהר"ן שכתב, דאין הכי נמי הוה מצי למימר דלא סגי בב' פסוקים. ע"ש. וכן פסק הרמב"ם (בפרק יב מהלכות תפלה הלכה ג) ובטור ובשלחן ערוך (סימן קלז סעיף א). ובשבולי הלקט, ובתוספות, ובמהרי"ק (שרש קעז) כ', שאם קרא אחד ב' פסוקים צריך לחזור ולקרוא. ושם הביא יש מי שסובר שכיון שסוף סוף קראו עשרה פסוקים לא מהדרינן עובדא, שהרי התקיימה תקנת עזרא. ועי' בט,,ז (סק"ד) שחילק בזה, שאם נזכרו קודם שקראו לאחר, יקראו לו עוד פסוק, ויברך ברכה אחרונה בלבד. אבל אם קראו לאחר, כיון שהוא צריך לקרוא על כל פנים כדי שלא יאמרו שהוא פגום, ע"כ יסתלק הראשון ויקרא השני למפרע, ממקום שהתחיל אותו שלפניו. ע"ש. והביא את דבריו בכף החיים (שם אות כ) וכתב, שכן נראה דעת השיורי כנסת הגדולה, והבני חיי, והפרי מגדים, והחיי אדם, ע"ש. וסיים, וכיון שהוא פלוגתא, וקיימא לן ספק ברכות להקל. על כן אם עדיין לא בירך השני ברכה ראשונה, יקראו לו עוד פסוק אחד ויברך רק ברכה אחרונה, ולא יחזור לברך גם לפניה. אבל אם התחיל העולה שאחריו בברכה שלפני קריאת התורה, אין להפסיקו. וימשיך בברכתו ויקרא בספר תורה. ואם הוא בשבת שיש מפטיר, אין צריך להעלות עולה נוסף במקום זה שעלה וקרא רק ב' פסוקים, שהמפטיר מצטרף לשבעה עולים, וכמ"ש בספר לדוד אמת שם.
  • ובאמת צריך ביאור למה מרן החיד"א לא חשש בזה לכלל דספק ברכות להקל, ופסק לברך לפניה ואחריה אף שנקיט ואזיל בכל דוכתא דספק ברכות להקל. ומזה זמן שהיה נראה לומר, שהנה מצינו בכמה דוכתי שהפוסקים הכריעו לברך, ולא חששו כלל לספק ברכות להקל. וגם מרן השלחן ערוך בכמה פעמים הכריע לברך, אף שהיו נגד עיניו דיעות החולקים, ולא חשש כלל להאי כללא דספק ברכות להקל. והיינו טעמא, שלא חששו לספק ברכות להקל אלא במקום שיש להסתפק בדין, ולא הוכרע הדין לגמרי אצל אותו פוסק. אבל באופן שהוכרע הדין אצל הפוסק לברך, איבעית אימא גמרא ואיבעית אימא סברא, וסבירא ליה לברך, תו לא חשש אותו פוסק לספק ברכות להקל, ונעשה הדבר אצלו למבורר ומוכרע.
  • אף אם קראו בשני וחמישי לשני העולים הראשונים, לכל אחד חמשה פסוקים, והעולה השלישי קרא רק שני פסוקים, גם באופן כזה צריך לחזור ולקרוא לו פסוק נוסף, ולברך. כן כתב בשו"ת יוסף אומץ (סימן יב) שכיון שהתקנה היתה תלתא גברי ועשרה פסוקי, ובנידון דידן עשרה פסוקי איכא, ותלתא גברי ליתא. כי זה שקרא ב' פסוקים אין קריאה שלו מגעת לצאת ידי חובה. ונלמד כן ממקור הדין במהרי"ק הנ"ל, דאיירי התם בשנים שקראו כל אחד ז' פסוקים, והשלישי קרא רק ב' פסוקים. ואם כן כל שכן בנידון דידן. וע"ש שציין להרב שביתת יום טוב (אורח חיים סימן ד) שכתב, שבאופן שקראו מנין פסוקים הצריכים לסדר היום, ובירך ברכה אחרונה, אף שקרא לאחד רק ב' פסוקים, אין צריך לחזור, מאחר שיש לומר שכל מה דאיירו הפוסקים, הוא באופן שלא קראו חובת היום. אבל הא לאו הכי לא בא בדבריהם בפירוש. ע"ש. ועל זה כתב מרן החיד"א שאיך מלאו לבו לחלוק על רבינו יהודה בן הרא"ש, הרב המחבר ספר חוקת התורה הנ"ל, על המהרי"ק, מרן השלחן ערוך, הפרי חדש, ועוד, וסמך עצמו על דקדוק שאינו דקדוק וכו'. וע"ש שהעלה שגם בקראו עשרה פסוקים ויותר, אם קראו לעולה אחד ב' פסוקים, חוזר העולה ומברך. ע"ש. וכן כתב בפשיטות הרב עולת תמיד, וכן כתב בשו"ת פנים מאירות חלק א (סימן צד). ע"ש. ועיין בשו"ת מנחת יצחק חלק ה' (סימן צט סק"ב). שכתב לדון בקראו לכהן רק ב' פסוקים, שהורה רב אחד שיקראו עוד פסוק אחד בלי ברכה, וכתב, שאם כוונתו בלי ברכה ראשונה, אבל ברכה אחרונה יברך שנית, אז יש מקום לפסיקתו, לפי שיטת הטורי זהב. והגם שרוב הפוסקים חולקים עליו, וכמו שחשבם בשער הציון (סימן קלז אות יג), מכל מקום בתשובת הריב"א (סימן יח), ובספר תורת חיים (חלק אורח חיים) סבירא להו להלכה כדברי הטורי זהב. ע"ש.
  • בשבת ויום טוב שיש מפטיר, או כשהעלו לספר תורה מוסיפין, אין צריך להשלים אחר במקום זה שקראו לו רק שני פסוקים, באופן שלא חזרו וקראו לו עוד פסוק, שהרי בלאו הכי יש שבעה עולים לספר תורה. אבל בשני וחמישי ובחול המועד, אם קראו לכהן או ללוי שני פסוקים, והתחיל זה שאחריו לברך על קריאתו, באופן כזה יש להעלות עולה נוסף לספר תורה, כדי שיהיו סך הכל שלשה עולים לחובת היום. כפי המבואר בדברי החסד לאברהם שאין צריך לחזור ולקרוא אלא בשבעת העולים לחובת היום, אבל בעולה הנוסף, כיון שכבר נתקיימה תקנת עזרא, אין חובה לחזור ולקרוא וגם זה שקרא ב' פסוקים שם קריאה עליו, רק שלא מצטרף לשבעה עולים, ובעינן שבעה עולים מבלעדיו, ע"ש. אמנם אנן קיי,,ל דקריאת ב' פסוקים אין שם קריאה עליו, ומכל מקום מכיון שקראו את חובת היום אין צריך לחזור ולקרוא. ודו"ק. אמנם אם קראו למפטיר רק ב' פסוקים כיון שאין על זה שם קריאה כלל, צריך לקרוא ג' פסוקים ולברך שנית ברכה אחרונה. וכן כתבו הפרי מגדים (משבצות זהב סימן קלז), האליה רבה, שו"ת מהר"י אסאד (אורח חיים סימן נ). וע"ע בשו"ת מלמד להועיל (סימן ט). ובביאור הלכה (ד"ה במפטיר. ובחיי אדם (כלל לא סעיף כז).

 

כתב וערך:

הרב ירון אשכנזי שליט"א

ניתן לשאול בSMS
במספר

055-937-8408
_
________________

073-7-860-860
_______________

שאל את הרב במייל
 
המענה ינתן במהירות האפשרית
השאלות והתשובות לא מתפרסמים באתר      

הרשמה להלכה היומית במייל

הרשמו להלכה היומית וקבלו דברי תורה יומיים ישירות לדואר האלקטרוני