רדיו - 

ז' באדר - יום פטירת משה רבינו ע"ה

הלכות/עובדות/הנהגות

זמן פטירת משה רבינו ע"ה: לפי חשבון השנים נפטר בשנת ב' אלפים תפ"ח, בשנת הארבעים ליצאתם של עם ישראל ממצרים. (סדר הדורות).

 

חודש ויום פטירת משה רבינו ע"ה: נחלקו תנאים בזה, וג' שיטות נאמרו, לדעת רבי אליעזר נפטר בז' שבט. לדעת רבי אלעזר המודעי השנה בה נפטר היתה שנה מעוברת, ונפטר בז' באדר א'. ולדעת רבי יהושוע נפטר בז' באדר.

(ילקוט שמעוני יהושוע פרק ה'). ויש דעה נוספת, שנולד בא' אדר, ונפטר בא' אדר. (כן מובא במדרש אסתר רבה פרשה ז' אות י"א. וע"ע בזה בגליון מהרש"א (מגילה דף יג:), ובעץ יוסף על המדרש שכ' שהוא ט"ס. והאבן עזרא דברים, א,ב, הביא בזה דעה נוספת, שנפטר בא' שבט, ודחה דבריהם עיי"ש. דעה נוספת מצאנו בספר כפתור ופרח פרק מ"ז, שנולד בו' באדר). להלכה קי"ל שנפטר משה בז' באדר וכן מצאנו בכמה מקומות בש"ס. (עי' מגילה יג:, סוטה יב:, קידושין לח., וכ"פ בטוש"ע סי' תקפ).

 

מנהג תענית ז' באדר: מנהג חסידים ואנשי מעשה להתענות ביום ז' באדר שהוא יום פטירת משה רבינו ע"ה, וכן ביום זה פסק המן במדבר. (מגילת תענית. שו"ע סי' תק"פ ס"ב).

 

ז' באדר ראשון או אדר שני: מצאנו שנחלקו בזה הפוסקים, י"א שהמנהג להתענות באדר ראשון, (כן כתב המהרי"ל סי' ל"א שהמנהג להתענות באדר ראשון. וכ"כ מהר"י ברונא סי' קצג. ובתרומת הדשן סי' רצד. כו כתב המג"א שם ס"ק ח' עפ"ד. והמשנ"ב ס"ק ט"ו כתב שנהוג עלמא להתענות בראשון). וי"א שעדיף להתענות באדר השני. (כ"כ הגר"י חאגיז בספרו שו"ת הלכות קטנות חלק ב סימן קעג), שכיון שאמרו רבותינו (ר"ה י"א) שהקב"ה יושב וממלא שנותיהם צדיקים מיום ליום, ודאי שאם השנה שמת בה מרע"ה היתה מעוברת לא מת אלא באדר שני. (וכן כ' בשו"ת בני ציון סי' א אות נ"ח). ועי' למו"ר זצ"ל בספרו חזו"ע (פורים עמ' לב), שכתב שהמנהג להתענות באדר השני הוא נכון יותר. ורק שעדיף לעשות סדר לימוד גם באדר הראשון.

 

תענית ז' באדר מן התורה: כתב הטור (סי' תק"פ) בשם בה"ג,  שתענית ז' באדר הוא אחד מן הימים שמתענים בהם מן התורה. והבית יוסף ביאר שם, שאע"ג שמתקנת חכמים צום זה, מכל מקום צריך ליזהר בו כשל תורה. והב"ח ביאר דברי בה"ג, שכיון שיש מצות עשה מן התורה לזעוק ולהריע על כל צרה שלא תבוא על הציבור שנאמר (במדבר י ט) וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות וכמ"ש הרמב"ם ריש פרק א' מהלכות תענית (ה"א). על כן סובר הבה"ג שגם דבר זה בכלל מצות עשה זו לזעוק ולהתענות בימים שהיה בהם גזירה וצרה גדולה אף על פי שעברה הצרה שגם דבר זה מדרכי התשובה הוא שידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן וכו'. ועיי"ש מה שביאר עוד.

 

ז' באדר יום תענית ולא יום שמחה: כתב מהר"ד זכות זצוק"ל בספרו זכר דוד (מאמר ג' פרק צ"ט עמ' שיט), בזה"ל: ומעתה תשובה ניצחת ותוכחת מגולה, להנו אינשי החושבים בליבם שבז' באדר נכון לשמוח ולאכול ולשתות, כיום משתה ושמחה כי בו נולד משה רבינו ע"ה מושיען של ישראל, דהלא איך ימלא פיהם שחוק ויטב ליבם בראותם שאנו גרמנו למיתתו, והוא את חיילנו נשא וכו'... מאחר שמת בעבורנו, אם כן ידוו הדווים, ויתקנו דרכיהם, ואף שאינם יכולים להתענות בו ביום, מ"מ לפתור את עצמם בלא כלום אי אפשר, ולפחות יעשו הסדר המודפס בספר שערי ציון, שבהגות פיהם דברי קדושה, יחרד ליבם ויפשפשו את מעשיהם, וזכותא דמשה ע"ה דנפיש מסייעתם, כי הבא לטהר מסייעין אותו, ואז יהיה חודש זה מקור נפתח של ברכה כמ"ש מהר"ם אלשיך בספר משאת משה (דף ל"ד ע"ב) כי השפע אשר קנה חודש אדר בהוולד בו משה רבינו ע"ה, לא נתבטל בסילוקו אלא חיים הוא לעד, וכו'.

 

יום אבלות: כתב בספר יערות דבש (ח"ב דרוש ט"ז), "והנה במיתת משה נפסקו כל אורות, ונאמר (איוב,ג, טו), 'יחשכו כוכבי נשפו', ולכך ראוי להתאבל שנה בשנה במיתתו, וכמו כן בלידתו נפסקה נבואה מכולם, כי הוא כנר באבוקה שנמשך האורה מנר לאבוקה ונר כבה, כן נמשך שפע נבואה מנביאים למשה שהיה אור גדול".

 

אמירת תחנון: ז' אדר כמו שנתבאר הוא יום פטירת צדיקים ואומרים בו תחנון, ויש הנוהגים שלא לומר תחנון. ויש שנהגו שבשחרית אומרים תחנון ובמנחה אין אומרים תחנון. ולהלכה יש לומר תחנון בכל התפילות.(בשו"ע או"ח סי' קלא, מנה את הימים שאין אומרים בהם תחנון ולא כתב בהם יום ז' באדר. ועל כן יש לומר תחנון. וכ"כ בספר אוצר החיים עמ' צח אות פ. ובס' דברי תורה מונקאטש ח"ב אות כ"ז. ומנהג בעלזא וחסידות ויז'ניץ שלא לומר תחנון, עי' בספר עדות ליהוסף עמ' רל"ט. ומנהג ביה"כ בודאפסט שיש לחלק בין שחרית למנחה. והעיקר כמו שכתבנו).

 

ברכת הלבנה: יש שנהגו שלא לומר ברכת לבנה בז' באדר, משום אבילות על משה רבינו. (כך מביא הגאון ממונקאטש בספרו דברי תורה מהדו"ת אות כ"ז, בשם רב גדול וזקן מאשכנז. וכן ראיתי בספר אוצר יד החיים (אות תתפ"א), שכך נהג הגאון השר שלום מבעלז), ויש שכתבו על כך שהוא מנהג בורות. (כ"כ שם הד"ת עיי"ש). ויש שרצו לברך דווקא בז' באדר, ומטעם שפני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה (עיי' בשו"ת שבות יעקב ח"ג סי' לב שהביא בשם יש שנהגו כך, ושם יצא חוצץ נגד מנהג זה). ויש מי שדחה מנהגם וכתב שאי"צ להמתין לז' באדר כי אין לנו לבדות חידושי דינים. (שבות יעקב שם). וכל אחד יעשה כמנהג אבותיו. (וע"ע בספר מנהגי קודש רוז'ין עמ' קפח).

 

עליה לקבר רשב"י בז' באדר: רבים נוהגים לעלות ביום ז' אדר לאתרא קדישא במירון, לקברו של התנא רשב"י. (כן מובא בלוח ארץ ישראל לשנת תרנ"ו). וכך היה מנהגו של בעל ה"אש דת" רבי משה יחיאל הלוי אפשטיין זצ"ל מאוז'רוב, לעלות מידי שנה למירון בז' אדר, להשתטח על ציונו של רשב"י.

משה רבינו ורשב"י שורש נשמתם אחד: מובא בספר גלגולי נשמות להרמ"ע מפאנו (אות פ' ח'), "משה רבינו ע"ה, אחיה השילוני, ורבי שמעון בר יוחאי הכל משורש אחד". וכן כתב האר"י הקדוש (ליקוטי הש"ס ריש מסכת שבת), שמשה רבינו ורשב"י הם בחינה אחת בניצוץ ובשורש שלהם, וכמו שמשה רבינו השיג את שלימותו בבריחתו למדבר עד הגיעו לסנה, כך רשב"י הקדוש השיג שלימותו בבריחתו והגעתו למערה.רוח הקודש שרתה על משה מלידתו: בזוהר הק' (שמות דף כ"א) כתב, "וינהג את הצאן אחר המדבר", רבי יוסי אומר משה מיום שנולד לא זזה ממנו רוח הקודש. ובמדרש (דברים רבה סוף פרשת וזאת הברכה) מצינו, כשהיה בן ג' חודשים התנבא שהוא עתיד לקבל את התורה. ויש דעה שהתחיל להתנבאות בגיל ג' שנים. (מדרש דברי הימים של משה רבינו, חיבור זה מוזכר במדרשים ובראשונים).

 

מה עשו קודם ברית למשה רבינו או קריאת מגילה: יום שבעה באדר הוא יום לידתו ופטירתו של משה רבינו ע"ה, ונמצא כי יום מילתו היה בי"ד באדר והיא שעמדה להם לישראל באותה צרה להשבית אויב ומתנקם. ומסופר על עם הארץ אחד ששאל את חברו, שהרי משה רבנו כידוע נולד ביום ז' באדר, אם כן יוצא שיום הברית מילה שלו חל בי"ד באדר שהוא פורים, והשאלה היא במה התחילו אז אם במגילה או בברית? חברו הגאון עיין יגע ומצא ואמר לו, העיר גושן מסתמא היא מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, ואם כן אין מקום כלל לשאלתך שהרי שם קורים את המגילה ביום ט"ו ולא ביום י"ד.

 

ניתן לשאול בSMS
במספר

055-937-8408
_
________________

073-7-860-860
_______________

שאל את הרב במייל
 
המענה ינתן במהירות האפשרית
השאלות והתשובות לא מתפרסמים באתר      

הרשמה להלכה היומית במייל

הרשמו להלכה היומית וקבלו דברי תורה יומיים ישירות לדואר האלקטרוני

לעילוי נשמת

אסתר בת יעקב יהודה תנ.צ.ב.ה.

מרים בת יעקב יהודה תנ.צ.ב.ה.

סופיה בת גרשון תנ.צ.ב.ה.

אפרים בן חנוך תנ.צ.ב.ה.

תרומת המשפחה