הדפסה

 תשובות שהשיב לשואליו מרן הראשון לציון והרה"ר לישראל נשיא הרבנות הראשית

הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א ככתבם וכלשונם

 

לכבוד משפחת בן הרוש הנכבדה הי"ו, שלום רב,

לשאלתכם האם מותר לצאת לטיול לעיר אילת למטרת טיול בלבד, בלא לזכות את הרבים. הנה בספר ילקוט יוסף הלכות שביעית (פרק א' הלכה ו') מבואר שאילת נחשבת לחוץ לארץ לגבי חיוב תרומות ומעשרות, ולגבי שביעית, אך אין צריך לעשות שם ב' ימים טובים של גליות. ולגבי טיול לאילת, הנכון להחמיר בזה, זולת אם עושה כן להרביץ תורה, או לחזק ידי לומדי התורה שם, או צריך לישא אשה, ומ"מ בעיקר הדין אם מותר לצאת לחו"ל לצורך חופשה או לראות פלאי הבריאה וכיו"ב. הנה בגמ' עבודה זרה יג. מבואר, שאין לצאת לחו"ל אא"כ לישא אשה פרנסה ולימוד תורה. ובגמרא כתובות קי: אמרו, כל היוצא מארץ ישראל לחוץ לארץ כאילו עובד עבודה זרה, שנאמר בדוד: כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה', לאמר לך עבוד אלהים אחרים. וכי מי אמר לו לדוד לעבוד עבודה זרה, אלא מכאן שכל היוצא מארץ ישראל לחוץ לארץ כאילו עובד עבודה זרה. וכן הוא בתוספתא (פרק ה' דעבודה זרה) ולמדו כן ממ"ש יעקב: ושבתי בשלום אל בית אבי, והיה ה' לי לאלוקים. וכל הדר בחוץ לארץ דומה כאילו אין לו אלוה. וכן פסק הרמב"ם (בפרק ה' מהלכות מלכים הלכה ט'): אסור לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ לעולם, אלא ללמוד תורה ולישא אשה, או להציל מן הגויים ולחזור לארץ, וכן יוצא הוא לסחורה, אבל לשכון בחו"ל אסור אא"כ חזק הרעב בארץ, ואעפ"כ אין זו ממדת חסידות וכו'. ואסור לצאת מארץ ישראל לחו"ל לטייל אפילו ע"מ לחזור לא"י.  וע' בשו"ת שבט הלוי (ח"ה סימן קעג), שדייק מדברי הרמב"ם (פ"ה ממלכים ה"ט) דעיקר האיסור הוא דוקא בדירת חו"ל, וכלשון הגמ' כתובות ק"י: כל הדר בחו"ל, וזה לא התירו אלא אם חזק הרעב בא"י, אבל לצאת ולחזור והוא שוכן בקביעות באר"י, התירו במקום צורך אפילו לצורך סחורה, ורק שלא לצורך כלל לא התירו אפילו עראי. ולכאורה הרי למדו דין זה מדוד המלך, והרי דוד חזר, אלא שדוד חשב שישאר שם, ולכן נקרא כעע"ז אף על פי שהי' רק לזמן. ועכ"פ בטיול בעלמא, ע"פ סברא זו לא נקרא צורך. ומ"מ אם הולכים לזמן מועט מאד לראות פלאי הטבע של יוצר בראשית ב"ה, יש מקום לצדד להקל. וע' בספר לקט יושר שהעיד על רבו רבינו ישראל איסרלן, בעל תרומת הדשן, שהלך בשבת כברת ארץ לראות זוג אריות שהובאו לעירו ושער מקומו. וסיפר מרן החיד"א בספר מדבר קדמות (מערכת ב' אות כ"ב) שבהיותו בלונדון ביקר בגן החיות, וראה שם חיות שונות ומשונות ונשר יפה מאוד בן מאה שנה. ובספרו מעגל טוב השלם הרחיב יותר הדיבור בענין זה. ואמנם כ"ז בהסתכלות בלבד במעשה ידיו של הבורא יתברך, אבל חלילה ללכת למקומות שמשתעשעים במעשה אכזריות על בעלי חיים, כמו מלחמת שוורים, והגורמים להטביע באדם מדה רעה ומושחתת של אכזריות, ומשחית נפשו הוא יעשנה. ולא כאלה חלק יעקב. ועכ"פ המיקל לצאת לחו"ל גם בנסיעה לראות פלאי הטבע, או בכדי לפוש לצורך מנוחה, בכדי שאח"כ יוכל לחזור וללמוד יותר טוב, יש לו על מה לסמוך, כיון שאינו יוצא לגמרי, אלא על דעת לחזור. ואם נוסע לצורך כיבוד אב ואם כדי לראותם ולשמחם כשיראו אותו ואת המשפחה, בודאי שיש להתיר. ולצאת לחו"ל להשתטח על קברות הצדיקים, כתב המהרי"ל (סוף הלכות תענית עמוד ע"ר) שנוהגים להשתטח בבה"ק מקום מנוחת הצדיקים והוא מקום קדוש וטהור. ובשו"ת שדה הארץ ח"ג (חאה"ע סי' י"א) כתב, שאע"פ שלא נמצא כתוב בשום א' מהמחברים אם יש מצוה להשתטח על קברי הצדיקים, מ"מ אפשר שיש בזה מצוה, וזכות הצדיקים יגינו עלינו שימלאו משאלותינו לטובה, כמו שמצינו בכלב. וכבר העיד האר"י ז"ל כי בהשתטח האדם על קבר הצדיק, ובפרט אם יודע לעשות ייחוד השייך לאותו צדיק, תהיה נשמת אותו צדיק לעזר ולסיוע גדול לאותו אדם. נמצא שלצאת לפולין כדי להשתטח על קברות הצדיקים הטמונים שם, יציאתם תיחשב צורך מצוה, בצירוף סברת הרב שבט הלוי הנ"ל. ועל כן מי שמיקל לסמוך על הנ"ל צריך לברך הגומל, וגם אם נאסור, אינו דומה למאבד עצמו, ששם הוא גרם למחלה שלו, וע"ז בעצמו רוצה לברך שנרפא מהמחלה בזה אמרינן שלא יברך, אך כאן הוא מברך על זה שתיקנו שהולכי מדבריות מברכים הגומל, וסו"ס כאן הוא היה בגדר הולכי מדבריות, ובפרט בחזרתו לארץ ישראל, ולכן יש לו לברך הגומל.

 

בברכת התורה, 

יצחק יוסף

הראשון לציון הרב הראשי לישראל

ונשיא בית הדין הרבני הגדול

כניסות: 59