מום בנפש מביא מום בגוף | הרב שמעון פריווער

מום בנפש מביא מום בגוף | הרב שמעון פריווער

האדם נברא עם חיבור של גוף ונפש, השם יתברך יצר את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים. ותפקיד האדם לעבוד את בוראו עם השילוב והחיבור הזה של גופו ונפשו.

הנושא של גוף האדם ונפשו הוא נושא רחב ידיים, במאמר זה ניגע בנקודה אחת, ההשפעה של הנפש על הגוף.

כאשר אנו מתפללים עבור רפואה של אדם חולה, ישנה תפילה קצרה, שניתן להוסיפו בברכת 'רפאנו' שבתפילת העמידה, וזה הנוסח שלה : יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי. שֶׁתִּשְׁלַח מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם. רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף לְחוֹלֶה (פב"פ) בְּתוֹךְ שְׁאָר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל:

והנה יש לעיין בנוסח זה שנקבע לכל סוגי החולים, בכל מקרה אנו מבקשים לרפואת הנפש ורפואת הגוף, ולכאורה היה מקום לשאול, שהנוסח היה אמור להיות שונה לפי סוג המחלה, אם מתפללים עבור אדם שסובל מבעיות נפשיות, אנו נבקש עבורו רפואת הנפש, ואם האדם סובל ממחלה פיזית, אז נבקש עבורו רפואת הגוף. ומה מקום יש לבקש על רפואת הנפש כאשר אדם שבר חלילה את רגלו?!

והאמת היא שאחד מושפע מהשני, וכמו שכל אחד מבין שכאשר חלילה קרה לאדם משהו בגופו, ובגללו הוא יותר מוגבל, הרי זה יכול להשפיע על נפשו, הדבר יכול לגרום לו לבושה, להרגשת חוסר אונים, לתסכול, וכהנה. הוא הדין, כאשר האדם סובל בנפשו, הרי זה יכול לגרום ולהביא לו השפעה על תפקוד גופו.

אני מכיר אנשים שמחוברים לעצמם ולמדו את הנפש שלהם, ואת החיבור של נפשם לגופם, והם כבר יודעים לזהות את 'שפת הגוף' שלהם, איך הנפש מדברת דרך הגוף.

למשל, יש אדם שכאשר כואב לו הגרון, זה אומר שהוא רוצה לומר משהו והוא מתאפק וזה גורם לו לכאב גרון. אדם אחר כאשר יש לו מיחוש מסויים, הוא כבר יודע שזה מגיע מלחץ כלכלי. אדם שלישי, כאשר השיניים כואבות לו, סימן שהוא כועס ...

אביא בפניכם מקור תורני מעניין, לענין הזה שהתנהגות ואופי נפשי, משפיע על הגוף;

בפרשת אמור התורה מצווה, שכהן המשרת בבית המקדש, צריך שיהיה שלם בגופו, כהן בעל מום פסול לעבודה בבית המקדש. (ספר ויקרא פסוקים טז – כד)

לשון הכתוב הוא, דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר אִישׁ מִזַּרְעֲךָ לְדֹרֹתָם אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם, לֹא יִקְרַב לְהַקְרִיב לֶחֶם אֱלֹהָיו: כִּי כָל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא יִקְרָב, אִישׁ עִוֵּר אוֹ פִסֵּחַ אוֹ חָרֻם אוֹ שָׂרוּעַ:

ה"כלי יקר" מדייק שהכתוב מתאר את הבעל מום, בלשון עתידי, 'אשר יהיה בו מום', ולא בלשון הווה. עוד הוא מדייק את משמעות הפסוק, שבעל מום לא יקריב את לחם אלקיו, מפני מה, 'כי כל איש אשר בו מום לא יקרב', זה נראה שהטעם והסיבה לאיסור הוא האיסור עצמו, בעל מום לא יקרב כי בעל מום לא יקרב!

ומבאר ה'כלי יקר' שהפסוק בא ללמד אותנו שפגם במידה או בהנהגה גם הוא כמום יחשב, והוא אף גורם לכך שיהיה מום באדם. והוא כותב שהקדמונים שהיו בקיאין בחכמות, היו יודעין בכל מום שנתהוה באדם טרם היותו, מצד איזה עון שראו בו דרך משל אם ידעו שהוא מקבל שוחד ידעו בו שסופו בא לידי עורון, ואם ראו בו רגל גאוה ידעו בו שסופו לבא לידי שבר רגל, והכרת פניו ענתה בו שהכירו במראה פניו איזו תכונה רעה שיש בקרבו הפוגמת איזה אבר ידוע וסופו לבא לידי מום נגלה, וראוי לגאלו מן הכהונה על שם סופו.

ולכך נאמר בלשון עתיד, איש איש מזרעך אשר יהיה בו מום, שהכרת פניו ענתה שלבסוף יהיה בו מום, כי מתוך מעשיו ניכר שלבסוף יבא לידי מום זה שיהיה בו, הרי הוא נפסל על שם סופו. ובזה גם מבאר את מה ששאל, שנראה שהתורה מציינת את הסיבה מדוע הבעל מום נפסל, כי הוא נפסל. ולאור האמור, הם שני בעלי מומים שונים, הבעל מום בנפש נפסל כי זה מביא לידי מום בגוף.

חשוב לציין, כי יסוד זה הוא מידע עבור האדם עצמו או למי שרוצה להיעזר בו, כלומר, אין אדם מן השורה יכול לדעת על חבירו, מדוע קרה לו כך או כך, מדוע יש בו מום זה, ובודאי שאינו בר סמכא לומר עתידות שבגלל שמתנהג כך אז יקרה לו כך. המידע הוא חיוני עבור האדם בעצמו, כאשר יש בו מיחוש, או מום כל שהו, הוא יכול לחקור בנפשו פנימה ולהבין מהיכן דבר זה בא לו, איזה חסרון או קושי יש לו בנפש שמביא את החסרון או הקושי בגוף.

כאשר האדם מזהה את שורש ה'נגע' שיש לו בגוף, מה שורשו בנפש, יכול הוא לעבוד, לתקן, לשחרר את הנגע בנפש, ועל ידי זה לרפא את הגוף.

אם נחזור לדוגמא שהבאנו בתחילת המאמר, על האדם שחש בגרונו, והוא כבר מזהה שזה בא לו כאשר הוא רוצה לומר משהו ומתאפק מלאומרו, הרי הוא מתבונן מה הוא רוצה לומר, והוא אומר את הדבר בצורה נאותה, ואו אז נעלם המיחוש בגרון כלעומת שבא, בלי כדור ואף בלי שתיית תה.

והאדם המרגיש לחץ בברך והוא כבר מכיר את עצמו שזה בא לו מלחץ כלכלי, הרי הוא יכול לסדר את הלחץ בברך, על ידי טיפול בשורש הבעיה, אם הוא יכול לסדר את הענין הכלכלי מה טוב, גם אם לא, הוא יכול ללמוד איך להתייחס למצב באופן שזה לא ישפיע על הברך שלו.

חז"ל אומרים שאין חבוש מוציא את עצמו מבית האסורים, טבעי הוא שהאדם לא מצליח בעצמו לאתר את שורש מומי הגוף, והוא צריך עבור זה להיעזר באדם אחר, בן זוג, חבר, או אדם מקצועי בתחום. כאשר האדם נפתח ורוצה להיעזר, אז יכולים לעזור לו בעזרת השם יתברך, למצוא לו מזור לגופו ולנפשו.

בברכת בריאות הגוף והנפש

אם הנושא מדבר אליך, והנך מעוניין ללמוד את הדברים 'הלכה למעשה'; פנה אל הרב שמעון במייל או בטלפון. [גם ניתן להשאיר שאלה בטלפון 073-383-1206 שלוחה 331, ובס"ד לקבל מענה בשלוחה 332]

לשמיעת עוד תובנות או להצטרף לאחת הסדנאות של הרב שמעון פנה לקו ונהיה אנחנו.