ילדים! כדאי שתדעו שכך הוריכם מרגישים כלפיכם

ילדים! כדאי שתדעו שכך הוריכם מרגישים כלפיכם.

אהבת ההורים לילדיהם מתבטאת בהעברת החינוך והמידע אליהם במטרה לשדרג אותם להיות בעלי יכולת עצמאית בלתי תלויה באחרים עד כמה שניתן כדי שיצליחו בחייהם.

משחר ילדותם ההורים מלמדים את ילדיהם להתלבש בכוחות עצמם, לצחצח שיניים, לארגן את החדר, את מערכת הלימודים,  התכנון והארגון, להתמודד עם מריבות בין האחים בבית, להגיב בצורה נכונה למרות התסכול והכעס, לדעת לבחור חברים טובים יותר, להבין מהו כוחו של הכסף על ידי דמי כיס וכד', מהי עבודה ואחריות, מהו ההבדל בין רוצה לבין צריך, גבולות עצמיים, כיבוד גבולות האחר, ערך הידע והלימודים, ההתמודדות עם קשיים, וכן על זה הדרך.

 כשההורים רואים שהילד מפנים את הערכים הללו והופך להיות עצמאי ומאורגן, הם  שמחים מאוד בכך. זו גם הוכחה להצלחתם האישית כהורים. 

אבקש לציין תופעת לוואי שנוצרת בקשר שלהם אל בנם דווקא בגלל ההשקעה בעיצוב עצמאותו של הילד. ככל שהילד נעשה עצמאי יותר, כך הוא לא צריך את טובתם, חינוכם או את הידע שהם מעניקים. הוא פשוט מתרחק מהם בניסיון לפתח את חייו האישיים כעצמאי בעולם. 

תופעת לוואי זו לא קלה עבור ההורים מכיוון שהם חשים נפסדים מהקשר האישי של הילד כלפיהם, הקרבה הרגשית שהייתה, הולכת ומתרחקת לה באופן טבעי ככל שהם מלמדים אותו להיות עצמאי. ההורים מקבלים תגובות של דחייה מהילד המתבגר שמבקש ודורש מהם לא להתערב לו בהחלטות ובמה שהוא עושה מכיוון שהוא יודע לעשות לבד.

תופעה זו ממלאת את ההורים ברגשות מעורבים. מחד הם לא רוצים להפסיד את קרבתו של הילד המתבגר. מאידך  לא רוצים למנוע ממנו את התקדמותו ועצמאותו.

יש חלשי אופי שיקטינו את בנם ויגרמו לו להיות תלותי בהם במטרה לא להפסיד את הקרבה שלו איתם אליהם. הם עלולים לומר לו משפטים כגון:

"אמרתי לך שלא תצליח! בפעם הבאה תקשיב לי ולמה שאני אומרת! "

"עזבי עזבי! אני אעשה במקומך! "

 "תעשה בדיוק כמו שאני אומר וככה תצליח. "

הורים כאלה לא מפתחים דיון ושיח על רגשות הנלווים אל ההחלטות של הבן, על שאיפותיו, כישלונותיו, הצלחותיו, רעיונותיו.  אלא הם ממוקדים בעיקר בהישגים ובהצלחות של בנם. כשהילד מצליח הם שמחים וכשהוא נכשל הם עצובים ודורשים ממנו לעשות כמו שהם חושבים על מנת שיצליח.  הדבר גורם להם להרגיש חשובים בחייו של הילד ובכך שומרים, בצורה עקיפה או ישירה, על קרבתם של הבן או הבת אליהם. ובעצם הם שוללים חלק מיכולותיו ועצמאותו, הם מרגישים הורים שנותנים ומעניקים כי הילד עדיין צריך אותם ותלוי בהם ולא קל להם להרגיש שהבן לא צריך אותם יותר ככל שהוא מתבגר וגם כנשוי. ההורים מאוד רוצים להרגיש קרובים רגשית אל הילדים שלהם ושהילדים שלהם ימשיכו לרצות לקבל מהם עוד ידע, הכוונה, וחוכמה מניסיון חייהם.

לעומת זאת, יש הורים אצילים שחשוב להם לפתח בילדיהם את הדיון והשיח ההדדי על רגשות, שאיפות, כישלונות, הצלחות וכדומה ובכך בונים בו יותר ויותר את עצמאותו ואי תלותו בהורים. הם מקבלים בקושי רב את העובדה שהילדים כבר לא צריכים אותם ואת הריחוק הרגשי הנוצר מכך.

 אז מה כדאי לעשות?

 אוכל להציע שההורים יסבירו לילדיהם את ההרגשות האלה שלהם- שהם לא יכולים להימנע מלפתח את עצמאותם ע"מ לשמור על קרבה רגשית, אך מאידך קשה להם הריחוק הרגשי שנוצר כתוצאה מכך. ולכן על הילדים מוטלת האחריות ליזום את הקרבה אל הוריהם מבחינה רגשית על מנת שהם לא ירגישו נפסדים מחמת השקעתם בילדיהם ויוכלו להמשיך להעניק לילדיהם את היכולת להיות עצמאים ובלתי תלויים אפילו בהם.

אגב, קרבה רגשית זו יכולה להתבטא  בהתבטאויות רבות של הכרת הטוב אל ההורים, על מאמצם כלפיהם, על שימת הלב והאכפתיות שלהם, על רצונם להיטיב איתם, על עזרה, על חוכמת החיים שלהם וכיוצא בזה. 

הקונפליקט הנ"ל בא לידי ביטוי מודגש כשהילדים מתחתנים ויוצאים מבית הוריהם. ההורים רוצים מאוד לעזור להם ולהיטיב איתם אך הדבר עלול לא מעט לפגוע בטיב הקשר שלהם עם הילדים שמבקשים להקים את משפחתם ולפתחה כפי ראות עיניהם כעצמאיים. ולעומת זאת יש הורים שלא יתערבו בחיי ילדיהם כמעט בכלל במטרה לא להפסיד את הקשר שלהם איתם.

לסיכום.

 כשהילדים צעירים וסמוכים על שולחן הוריהם, על ההורים לחנכם לעצמאות בלתי תלויה וללמדם להחזיר הערכה והכרת תודה על כך.

כשהילדים מתחתנים ונמצאים ברשות עצמם, על ההורים לדעת שהם יכולים להציע לילדים מתוך רצון לעזור להם אך לא לצפות שהילדים יתחייבו לקבל את הצעתם ועזרתם, אלא לאפשר להם להחליט בצורה עצמאית את מה שטוב להם ולקוות שיחליטו נכון על סמך החינוך שקיבלו מההורים בילדותם. 

ומנגד, על הזוגות הנשואים ליזום המון קשר רגשי שבנוי מהכרת הטוב, תודה והערכה כלפי ההורים, משני הכיוונים, על כוונתם הטובה  אליהם ולהשתדל לבוא לקראתם בעשייה לפי רצונם עד כמה שניתן. ובינינו, הרי בעתיד גם אתם, הזוג הצעיר, תהיו הורים לילדים מתבגרים ותגיעו למקום שההורים שלכם עומדים בו כיום...

כאן בשבילכם

ישראל גאולה

מאמן אישי וזוגי

ומנחה הורים ותיק

0545-238-236