מה עושים כשיש לילד פחדים | אסף זכריה

שלום רב

אנו הורים לילד בן שש אשר בעקבות המלחמה האחרונה, איננו מוכן לשמוע על נסיעה לשבת לסבא וסבתא, עד כדי כך כשאנו מנסים לדבר אתו על כך, הוא נשכב על הרצפה, צורח, בוכה ולא מוכן לשמוע כלום, כל מה שנסינו לא עוזר, והמצב מתסכל ומקשה עלינו מאוד.

תשובת המכון

הורים יקרים,

השאלה שלכם נוגעת ללב ומעידה על אחריותכם כהורים הרוצים לסייע לילדכם בצורה הטובה ביותר. כדי להבין את האתגר ולגשת אליו נכונה, נחלק את ההתמודדות לשלושה היבטים: ההורים, שאר האחים והילד עצמו.

1. ההורים

כראשי הבית, תפקידכם הוא לשמש עוגן של יציבות עבור ילדכם. הקשיים שאתם חווים מול הפחדים והתגובות הרגשיות שלו מובנים, אך זכרו כי תגובתכם היא מפתח חשוב להקלה עליו. הילד זקוק להרגיש שיש לו על מי להישען, שאתם מבינים אותו ומסוגלים להתמודד עם המצב בקור רוח ובאמונה חזקה. חשוב למצוא רגעים לשיחה משותפת ביניכם כהורים, כדי לחזק זה את זה ולאפשר התנהלות שקולה מול הילד.

.2 שאר האחים

כאשר אחד הילדים חווה קושי, זה עלול להשפיע גם על האווירה בבית ועל תחושת שאר האחים. חשוב להסביר להם בעדינות על מצבו של אחיהם, מבלי להיכנס לפרטים מפחידים או מלחיצים. שתפו אותם בדרכים שבהן הם יכולים לעזור, כמו לשחק עם הילד או לעודד אותו בצעדים קטנים. בכך תטפחו אצלם תחושת אחריות ואחדות משפחתית.

3. הילד עצמו

הפחדים שהילד חווה הם ביטוי למצוקה עמוקה שזקוקה להתייחסות רגישה ומכילה. שבו עמו ברוגע, שאלו אותו בעדינות על תחושותיו, והקשיבו מתוך כוונה אמתית להבין. ניתן גם לעודד אותו לבטא את פחדיו בדרכים עקיפות, כמו ציור, משחק או סיפור. כדי להקל עליו את החזרה לשגרה, התחילו בביקורים קצרים אצל סבא וסבתא, בסביבה מוכרת ובטוחה, כשהוא מלווה באחד מכם.

סיכום

עליכם לזכור שההתמודדות היא תהליך הדרגתי. בסבלנות ובאמונה, תסייעו לילד לשוב לביטחונו ולשלוותו. כוחה של משפחה מלוכדת, המתמודדת יחד מתוך תמיכה והבנה, הוא מפתח לצמיחה מחודשת.

בהצלחה רבה,