"המטפלת הרגשית מבינה אותי יותר מבעלי..." זה בסדר?

"המטפלת הרגשית מבינה אותי יותר מבעלי..."

זה בסדר?

המטופלת ישבה מולי שיתפה ברגש רב את הקושי שלה עכשיו..

ואז שאלתי אותה:

כמה את מרגישה בנח מולי לשתף את הרגשות שלך??

חיה: אני מרגישה שחרור ברמה של 5 מתוך 10

אני: מה גורם לך להרגיש 5?

חיה: אני מרגישה שאת מבינה אותי מאוד! ממש אני מרגישה שאת ממש איתי..

אני: ומה חסר שיהיה שחרור ברמה של 10?

חיה: אני מרגישה שאת מבינה אותי אבל לא כמו המטפלת הקודמת שלי, שהיא 

היתה ממש אומרת לי את כל מה שאני מרגישה, ואת לפעמים שותקת, ונותנת לי לבד לחכות

היא ממש אמרה את כל המילים של מה שאני מרגישה, ושאלה אם זה זה..

אצלך, אני גם מרגישה שאת מבינה אותי, אבל אולי זה שתי שיטות.. סיימה חיה.

הבנתי שהנושא של "להבין אותה" מאוד חשוב לה, אז שאלתי אותה: מה קורה לה מול בעלך? כמה את מרגישה מול בעלך שהוא מבין אותך?

חיה: אני מרגישה מולו שחרור ברמה של 0, הוא לא קשוב אלי, הוא לא קשוב לצרכים שלי, 

וכאן מספרת המטפלת: הרגשתי תחושה מאוד עילאית, שאני מצליחה לגרום למטופלת

סוף סוף שמישהי מבינה אותה, ואפילו יותר ממה שבעלה נותן לה...

ככה הרהרתי בליבי...

ואז צפה לי מחשבה:

למה זה עושה לי טוב?

כלומר, איזה הגנה זה בשבילי כמטפלת

שאני מבינה אותה יותר מבעלה?

למה זה עושה לי נחמד שאני המטפלת הדגולה מבינה את חיה בצורה כ"כ חזקה?

על איזה פחד פנימי שלי, זה יושב.

התעמקתי בעצמי, 

והבנתי שיש בי איזה רגש של חוסר אונים, ותחושת השליטה 

שיש לי שאני "מבינה" את המטופלת, ואני ה"מושיע" שלה

זה נותן לי תחושת שווי.

ואז החלטתי, מספרת המטפלת

לעצור את החגיגה הזאת.

שמתי את הרגשות שלי בצד, הבנתי שאני יצטרך לחזור ולטפל בהם

וחזרתי לחיה:

חיה, שאלתי אותה, 

אני רוצה לשאול אותך שאלה, 

אני מבינה שאני כשאני קשובה אלייך,

את מרגישה מאוד טוב, שאני מבינה אותך

ומול בעלך את מרגישה את זה פחות,

האם את מסוגלת לעמוד מול הצורך הרגשי הזה

ולשאול את עצמך: 

מה הצורך שלי שאני רוצה להרגיש שמישהי מבינה אותי מאוד מאוד חזק?

בטח! לכל אחת יש את הצורך שבעלה יבין אותה..

נכון, המשכתי

אבל עדיין, כל אחד חווה את הצורך הזה

בצורה ובאופן האינדבידואלי שלו

רגשות הם תמיד אצלך בלב, ואף אחד בעולם

אף פעם לא יכול לחוש את זה

כי זאת מציאות נסתרת בגוף

חיה שתקה.. הרכינה ראש... והמשיכה לשתוק..

לאחר מספר דקות

התחילה חיה לשתף

על התעללות רגשית שחוותה

כמה שנים בחיים שלה

התעללות שנמשכה לאורך זמן

שגבתה ממנה מחיר יקר מאוד

היא אבדה אימון באנשים הקרובים שלה,

ועד היום, כל פעם שבעלה מבין אותה

היא לא מאמינה לו

היא חשה שבאמת באמת הוא לא מבין אותה

היא שמה לו ניסוים מתקילה אותו שוב ושוב

כדי לגלות את הרגע הזה שהוא לא מבין אותה

ואז היא אומרת לעצמה: ידעתי שהוא לא מבין אותי. 

וכך היא מתגלגלת 12 שנה

עם התחושת איבוד אימון בקרובים שלה. 

וכך המשיך התהליך

של הגילוי העצמי של חיה

הגילוי שבעצם מביא אותה 

לפגוש חלקים עמוקים ונסתרים שלה

ולאט לאט לחיות עם עצמה. 

וכאן אני רוצה לעצור

תשאלי את עצמך

מה היית מרגישה כשאת יושבת בקליניקה

והמטופלת מספרת לך 

שהיא מרגישה שאת מבינה אותה יותר מאשר בעלה

האם היה לי נטייה הטבעית להנות מהמחמאה

ולחשוב לעצמי, איזה יופי! אני עושה לה כ"כ טוב

איזה מיוחדת אני... 

או שאת היית מסוגלת לעצור

ולשאול מה בעצם קורה פה

מה זה בשבילה הצורך הזה שיבינו אותה

אם את מעוניינת לבדוק האם את מתאימה להיות מטפלת רגשית הקישי כאן