משחת שיניים מעיקר הדין אינה צריכה כשרות לפסח, והמחמיר תבוא עליו הברכה. וכן מי שצריך ליטול משחה רפואית לשיניים או הדבקה לשיניים תותבות, מותר להמשיך ולהשתמש בהן בפסח ואין צריך כשרות.

אודם ושפתון ללא טעמים, מותר להשתמש בהם בפסח ואין צריך כשרות, ואם יש להם טעם, ישנו חשש חמץ וצריך כשרות לפסח. כנ"ל לגבי חוט דנטלי וקסמי שיניים שאם אין בהם טעם כלל, מותר להשתמש בהם ללא כשרות לפסח, ואם יש בהם טעמים, חייב כשרות מיוחדת לפסח.

הרב ירון אשכנזי

מבירור מול מומחי כשרות התברר שהשמועות אינן נכונות ומותר להשתמש בשום יבש בפסח. ומכל מקום יש עדות שנהגו שלא להשתמש בשום כלל בפסח.

הרב ירון אשכנזי

צריך לתת כפי יכולתו ביד רחבה ובדרך כבוד שיהיה לעניים כל צרכם לכל ימי הפסח, והארגונים המחלקים את הכספים לעניים צריכים לבדוק לפי גודל עניותו של העני וכן לפי גודל משפחתו, וכיום המנהג לעשות סל מוצרי יסוד והטוב ביותר לתת לעני תלושים שיוכל לקנות מה שבאמת הוא זקוק וצריך כפי שעושים בארגון הידברות. (כך משמעות המשנה ברורה סימן תכ"ט סק"ד שצריך לתת לעני את צרכו בשלימות).

הרב ירון אשכנזי

אכן צריך כשרות, אף שלנס קפה רגיל אין צריך כשרות מיוחדת לפסח, מכל מקום לנס קפה נטול קפאין יש להקפיד על כשרות, משום שהקפה נטול קופאין עובר שטיפה באלכוהול שעלול להיות מופק מחמץ ולכן צריך לשים לב שיש כשרות לפסח על המוצר. (מידידי הרה"ג עזרא פרידמן סמנכ"ל ou ישראל).

הרב ירון אשכנזי

המנהג שנותנים לעניים "קמחא דפסחא" לפני חג הפסח מופיע בגמרא ירושלמי (בבא בתרא פרק א' הלכה ד') ופסק כן הרמ"א (סימן תכ"ט) להלכה שמנהג לקנות חטים לחלקן לעניים לצורך הפסח.

והטעם שתיקנו דווקא בפסח לתת מעות קמחא דפסחא ולא בשאר רגלים כתב בשער הציון (שם סעיף קטן י') שני טעמים:

• משום שפסח הוא זמן חירות ויושבין מסובין וכל אחד בביתו בשמחה ואין זה כבוד לה' שהעניים אז יהיו רעבים וצמאים, ולכן נותנים לו את צרכו לכל ימי הפסח כדי שיוכל לספר יציאת מצרים בשמחה.
• טעם נוסף משום שאסור לאכול חמץ, ומצה אינו מצוי לקנות ואם לא יתנו לו אפשרות להתכונן לפסח יישאר ברעב ועלול לבוא לידי קלקול.

הרב ירון אשכנזי

במדרש (תנא דבי אליהו רבה פרק כ"ג) מובא "לא נגאלו אבותינו ממצרים עד שכרתו ברית ביניהם לגמול חסד איש לרעהו, וכמו שנאמר נחית בחסדך עם זו גאלת" ומכיוון שזו היתה סיבת הגאולה ממצרים לכן נוהגים לתת מידי שנה בשנה מעות לעניים שגם סיבת הגאולה של לעתיד לבא תלויה במצוות החסד כמו שממשיך שם המדרש "וכן לעתיד לבא כמו שנאמר שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להיגלות".

ועי' בספר אור המועד (להגר"א זאדה עמ' תקפח) שכתב שהנותן מעות קמחא דפסחא ברווח זו סגולה נפלאה לפרנסה על פי המבואר בגמרא ראש השנה (טז.) שבפסח נידונים על התבואה שהיא סמל הפרנסה ושאנו מחלקים קמחא דפסחא לעניים מתעורר עלינו מידת הרחמים לזכות לפרנסה ברווח. (בשם ספר להורות נתן).

הרב ירון אשכנזי

נאמר בתורה (דברים ח' ח') "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ". ובגמרא (ברכות מ"א) מבואר שכל הקודם למילה "ארץ" קודם לברכה, ולפי זה נפסק בשלחן ערוך (סימן רי"א סעיף ד') שאחרי ברכת מזונות על החיטה או השעורה, יש לברך על הזיתים, ואם אין לו יברך על התמרים, ואם אין לו יברך על ענבים, ואחר כך יברך תאנים ואם אין לו גם תאנים יברך על הרימון.

ושמעתי סימן יפה לדבר שהזית יש בו גרעין אחד לומר שהוא הראשון לברכה, התמר הינו גרעין אחד אבל יש בו חיתוך באמצעו כמו שניים לכן הוא השני, הענבים יש בהם שלשה או ארבעה גרעינים, התאנים יש בהם הרבה, והרימון יש בו הכי הרבה גרעינים לכן הוא האחרון לברכה.

הרב ירון אשכנזי

יכול לברך על כל מין ומין, אף שדומים זה לזה במראם החיצוני, מכיון שיש שינוי בשם, במראה, ובטעם, יכול לברך על כל אחד בפני עצמו. הליכות עולם (חלק ב' פרשת ראה אות ב') ואור לציון (חלק ב' פרק י"ד אות מ"ו בהערות).

הרב ירון אשכנזי

בכל אופן יקדים את העץ ויכוון שלא לפטור את הבננה. חזון עובדיה (ט"ו בשבט עמ' רעז).

הרב ירון אשכנזי

את הנר הראשון חייב בעל הבית להדליק, אבל אחר שהדליק את הנר הראשון, מותר לתת לאחד מבניו הקטנים שהגיעו לגיל 6 ומעלה להדליק נרות ההידור, כדי לחנכו במצוות. ונר השמש יכול לתת לבנו הקטן מגיל 6. (חזון עובדיה עמוד כא בהערות).

הרב ירון אשכנזי