אף שנהגו ישראל שבכל סעודה אפילו סעודת מצוה מחסרים איזה מין מאכל אחד הראוי להיות על השולחן, או להניח מקום פנוי בשלחן בלי קערה אחת מן הקערות הראויות לתת שם, ומביאים אותם לאחר תחילת הסעודה, זכר לחורבן, כפי המובא בשלחן ערוך (סימן תק"ס). מכל מקום בסעודת שבת ויום טוב אין צריך לחסר את השולחן, ואף יש בזה איסור אם ניכר שמקומו פנוי משום כך, משום שאין אבילות בשבת. ספר נזר  ישראל (סי' לד אות טז).

לספרדים מותר לעשות כן לכתחילה (שלחן ערוך יורה דעה סימן צ"ה סעיף א') והליכות עולם (חלק ז' פרשת קורח אות י"א). והאשכנזים נוהגים איסור בזה. (הרמ"א שם) אמנם אף לאשכנזים יש להקל במקרה שבישלו את הספגטי בקדירה שאינה בת יומה (שעבר 24 שעות מהפעם האחרונה שבישלו בה בשר) שבמקרה זה מותר לערב את הספגטי עם חלב. (דרכי משה שם אות א').

מן התורה רק דבר הגדל בשדה חייב במעשר, שנאמר (דברים י"ד כ"ב) "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל-תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָֽה", אמנם דעת הרמב"ם (הלכות מעשר פרק א' הלכה י') שגם דבר הגדל בבית צריך לעשר מדרבנן, ויש חולקים וסוברים שפטור לגמרי ממעשרות. (הראב"ד שם). ולהלכה כתבו הפוסקים שיעשר בלי ברכה. דרך אמונה (פרק א' מהלכות תרומות סעיף קטן רכ"א).

לכתחילה ראוי לבוא לבית הכנסת בעוד היום גדול, להתפלל מנחה בכוונה, כי היא התפילה האחרונה של השנה, ויש בכוחה לתקן כל תפילות השנה, אם היו פגומות, לכן יזהר מאוד לאומרה בכוונה ובזמנה. מטה אפרים (סימן תקפא אות נז).

אסור לנסוע בערב שבת לעיר אחרת שרחוקה שנים עשר קילומטר (שלשה פרסאות), אלא אם כן לקח צרכי שבת עימו, או שבאותה עיר הכינו לו צרכי שבת. גמרא סוכה (דף מ"ד) ואם מוזמן להתארח ומבשלים בשבילו אין איסור זה.

יניח תפילין על הגבס ולא יברך, ואחר כך יניח על הראש ויברך על הראש ויכוין לפטור גם את התפילין של יד. ילקוט יוסף (סימן כ"ז אות י').

הרב ירון אשכנזי