מעיקר הדין כל דבר שאין דרך ללכת כך בפני בן אדם גדול, גם להתפלל כך אסור (שלחן ערוך סימן צ"א סעיף ה'), אמנם אם אין לו ברירה אחרת כתבו האחרונים שמותר להתפלל כך. ספר אשי ישראל (פרק י' אות ו').

הרב ירון אשכנזי

מובא בשם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל שמרצה ההולך לדרוש בפני ציבור שאינו שומר תורה ומצוות יש לו לברך ברכת התורה עם הציבור לפני שמתחיל לדבר דברי תורה, אמנם מספיק את הברכה האחרונה וא"צ את כל הברכות, ואף שהרב עצמו בירך כבר, מכל מקום יכול לברך עימם יחד כדי ללמדם את הברכה. אגרות משה (חלק ב' אורח חיים סימן נו).

הרב ירון אשכנזי

רשאי לברך ברכות השחר במשך כל שעות היום עד שקיעת החמה, ואם התפלל שחרית לפני שבירך ברכות השחר, מברך את כל הברכות מלבד ברכת אלקי נשמה, וברכות התורה שאינו מברכן אחר תפילת שחרית. שו"ת רב פעלים חלק ב' (חלק אורח חיים סימן ח'). ויש אומרים שיכול לברך אותם גם בלילה אחר צאת הכוכבים עד שילך לישון, ואף שיש חולקים המברך יש לו על מה לסמוך. (עי' יחוה דעת חלק ד' סימן ד' וילקוט יוסף סימן מ"ו סעיף כ"ה) משנה ברורה סימן נ"ב סעיף קטן י'.

הרב ירון אשכנזי

כיון שיצא ידי חובה בברכת חברו בחצות לילה, לכאורה אינו יכול לברך בבוקר, אמנם אם אמר מפורש שאינו רוצה לצאת בברכת חבירו אלא עד הבוקר נראה שיוכל לברך, על פי כף החיים (סימן תרל"ט סעיף קטן צ"ה) דבמקום שיש ספק או מחלוקת הפוסקים יכול לעשות כוונה נגדית.

הרב ירון אשכנזי

לכתחילה ראוי לברך דווקא בישיבה וביישוב הדעת ולא לעשות שום עסק אפי' קל שבקלין, כי צריך לברך בכוונת הלב. כף החיים (סימן מ"ו סעיף קטן נ"ד) עוד יוסף חי (פרשת ויצא אות א'), אמנם יש מקילין בזה באופן שאינו מאבד את  כוונתו. משנה ברורה (סימן ס"ג סעיף קטן י"א) הליכות שלמה (פכ"ב סעיף ה') שו"ת אשר השיב (עמוד לב). ולכן במקום צורך יש להקל אם אינו מאבד את כוונתו.

הרב ירון אשכנזי

לכתחילה נכון להמתין מלקדש עד לאחר שעברו עשרים דקות מהשקיעה, ובפרט בארץ ישראל שניתן להחמיר בקלות ולהמתין עד הלילה. ומכל מקום בשעת הצורך הרוצה לסמוך על המקילים, ולקדש על הכוס מבעוד יום ולהוסיף מחול על הקודש יש לו על מה שיסמוך, שכן הוא מעיקר הדין, וגם המנהג כן. ובפרט בארצות אירופה וכדומה, שהשקיעה מתאחרת מאד בימי הקיץ, ובני הבית מצטערים לשבת ולהמתין עד הלילה, יש להקל להם לקדש ולסעוד מבעוד יום. ואם אפשר טוב שימתינו עד תחילת השקיעה, ואז יקדשו ויסעדו. ולאחר מכן יאכלו כזית לחם בצאת הכוכבים, ועליהם תבוא ברכת טוב. (יחוה דעת חלק ו' סימן ל. שו"ת חזון עובדיה חלק א' סימן א').

הרב ירון אשכנזי

אינו יכול לברך ברכה זו לאחר החג, אף לא בתוך שבעה ימים שאחר החג. (חזון עובדיה פסח עמ' קלד, ילקוט יוסף סי' תצד אות ה')

הרב ירון אשכנזי

בזוהר הקדוש מובא: "חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזה, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות". וכן אמרו עוד בזוהר הקדוש: "כל אלו שמתקנים התיקון בלילה הזאת ושמחים בו, כולם יהיו רשומים וכתובים בספר הזכרונות, והקדוש ברוך הוא מברך אותם בשבעים ברכות וכתרים של עולם העליון". והסבירו האחרונים, שהטעם למנהג זה בליל חג השבועות, לפי שבשעת קבלת התורה היו ישראל נרדמים כל הלילה, והוצרך הקדוש ברוך הוא להעירם משנתם על ידי קולות וברקים שהיו לפני מעמד הר סיני. ולכן צריכים לתקן הדבר על ידי שנעמוד על המשמר בלילה הזה ונעסוק בתורה כל הלילה. (חזון עובדיה יום טוב עמ' שט). וצריכים להקפיד שלא לדבר דברים בטלים, שיצא שכרם בהפסדם. אוצר המכתבים להרה"ג יוסף משאש (חלק ב' סימן אלף ומ').

הרב ירון אשכנזי

מנהג זה הוא לאנשים בלבד ולא לנשים. שו"ת רב פעלים (חלק א' סוד ישרים סימן ט').

הרב ירון אשכנזי

אם קשה עליה הדבר יכולה לשפשף את ידיה בבגדים ולברך על המים ולשתות. אור לציון (חלק ב' פרק א' אות ח') על פי השלחן ערוך (סימן ד' סעיף כ"ג).

הרב ירון אשכנזי