ברכתם המוציא משום שקודם כל אופים אותם כלחם ורק אחר כך אופים אותם שוב להקשותם, אבל אם אופים אותם מלכתחילה והופכים אותם מבצק לצנימים, במקרה זה ברכתם בורא מיני מזונות. (אור לציון חלק ב' פרק מ"ו הלכה י').
הרב ירון אשכנזי
אם אוכל פת פחות מכזית (29 גרם) מעיקר הדין אינו צריך ליטול ידיו כלל, אלא מברך המוציא ואוכל בלי נטילת ידיים, ואם דעתו לאכול יותר מכזית אבל פחות מכביצה בלא קליפתה (פחות מ 56 גרם) חייב ליטול ידיים אבל אינו מברך "על נטילת ידיים", לכן במקרה כזה מנגב ידיו ומברך מיד המוציא, ואם אוכל יותר משיעור כביצה, נוטל ידיים ומברך "על נטילת ידיים" ואחר כך מברך המוציא. (שלחן ערוך סימן קנ"ח סעיפים ב' וג'). והמחמיר ליטול ידיו בלי ברכה גם על פחות מכזית, תבא עליו ברכה. (ילקוט יוסף סימן קנ"ח אות ב', והלכה ברורה סימן קנ"ח אות ז').
הרב ירון אשכנזי
שאלה זו חוזרת ונשנית ולכן ראוי להביא כאן מה שכתב ידידי הגאון הרב אושרי אזולאי בשו"ת אשר השיב (עמ' פז) צורת הכנת הטורטייה כפי שראה בעיניו במפעל המייצר טורטיות. העיסה עשויה מקמח, מים, שמן, ומלח. כמות המים היא באחוזים נמוכים מחמישים אחוז מהקמח וכמות השמן מזערית מאוד כך שהיא אינה מורגשת בעיסה כלל, העיסה אינה נוזלית ואמנם היא מעט דקה יותר מאשר עיסה של לחם. את העיסה עושים כמעין כדורים ואז יש כמעין מכבש שלוחץ על העיסה ועושה אותה שטוחה כצורת הטורטייה שאנו מכירים.
נמצא שבטורטיות הנעשות באופן הזה ברכתם המוציא ואם אכל יותר מכזית מברך גם ברכת המזון, אמנם העיסה נילושה בסוכר, או במיץ תפוחים באופן שטעם הסוכר מורגש יש לברך מזונות ועל המחיה. ובדרך כלל אם ברכת הטורטייה מזונות מציינים זאת על גבי האריזה לייד חותמת הכשרות.
הרב ירון אשכנזי
קמח הטף הינו קמח שנעשה מקטנית המצויה באתיופיה, ובני העדה נוהגים לעשות ממנו לחם, ומומחי התזונה משבחים אותו שיש בו ערך תזונתי רב, וקטנית זו הנקראת טף אינה נאכלת אלא בצורה זו בלבד, ומגדלים קטנית זו על מנת לעשות ממנה עיסה ולאפות אותה, ועל כן ברכת לחם זה בורא פרי האדמה. (על פי דברי הילקוט יוסף סימן ר"ד אות ו').
הרב ירון אשכנזי
נחלקו בזה הפוסקים האם צריך לברך ברכת המזון או לא, ולהלכה אם ישנה אפשרות בידו לאכול כעת כזית בתוך השיעור הנ"ל יאכל כעת ויברך ברכת המזון. כך דעת מרן הרב אלישיב זצ"ל (אשרי האיש פרק ל"ז סעיף קטן ד'). ואם אין לו עוד כזית באופן שאינו יכול לאכול עוד, לא יברך בפיו אלא יהרהר את הברכה בליבו כף החיים (סימן ר"י סעיף קטן ז', ובן איש חי פרשת מסעי אות ו').
הרב ירון אשכנזי
בבן איש חי (שנה ראשונה פרשת נשא סעיף ח') כתב שהיה מנהג בזמנו לאכול אבטיח יחד עם פת וגבינה, ועל כן אין צריך לברך כשאוכל אחר הסעודה, כפי שנפסק שכל מיני פירות שבאים בתוך הסעודה, אם אוכלם עם הפת אין צריך ברכה כלל, כיון שאוכלם עם הפת נחשבים לדבר הטפל לפת ואין מברכים עליהם, אבל אם אוכל את האבטיח בסוף הסעודה בפני עצמו ולא מלפת אותו עם הפת, כיון שאינם מעיקר הסעודה יש לברך עליהם ברכה ראשונה, ומכל מקום יוצאים בברכה אחרונה בברכת המזון ואין צריך לברך בורא נפשות על אכילת הפירות. (שלחן ערוך סימן קע"ז סעי' ב')
הרב ירון אשכנזי
במדרש תנחומא (וירא סימן צט) מבאר מדוע לקח לאברהם אבינו שלשה ימים דרך מבאר שבע להר המוריה? וביאר שהשטן עיכב אותם ונעשה לפניהם כנהר גדול שלא יוכלו לעבור, ירד אברהם אבינו לנהר עד שהגיעו המים עד צואריהם, תלה אברהם את עיניו לשמים ואמר: רבון העולמים נגלית עלי וציוית אותי להעלות את בני לעולה, ולא הרהרתי אחר דבריך, ועכשיו באו מים עד נפש, אם טובע יצחק בני היאך יתייחד שמך? מייד גער הקב"ה בשטן והלך לו". על פי זה כבר נהגו בזה כל ישראל. (רמ"א סימן תקפ"ב).
בשלחן ערוך (סימן קע"ח סעיף ד') מבואר שהולכי דרכים ההולכים ממקום למקום, מכיון שלא קבעו מקום לאכילתם, מותרים להמשיך באכילתם אף אם יצאו ממקום למקום. הלכה ברורה (שם אות טז) ואפי' אם אינו רואה עתה את המקום שהיה בו בשעה שבירך על המאכל, ורשאי לעשות כך אף לכתחילה, לברך ביציאתו לדרך ולאכול ולשתות כאוות נפשו לאורך כל הדרך ללא ברכה. משנה ברורה שם (סעיף קטן מ"ב). ואינו צריך לחזור ולברך עד שנכנס למקום חפצו. ולכן מותר למהלך בדרך לברך ולאכול תוך כדי הילוכו מיני קטניות כגון גרעינים ובוטנים, או סוכריה שנותן בפיו, או ללגום מן המשקה בדרך הילוכו. הליכות עולם (חלק ב' עמ' מא).
הרב ירון אשכנזי
לבני אשכנז – צריך לברך על המשקה החדש, רק אם שתה לכל הפחות רוב רביעית פוטר את שאר המשקין . ביאור הלכה (סימן קע"ד דיבור המתחיל "יין"). ולבני ספרד – גם אם רק טעם מהיין נפטר מברכת שאר משקין ואינו צריך לברך שוב, ומכל מקום טוב לכתחילה שיברך על מעט סוכר שהכל נהיה בדברו ויכוין לפטור את המשקה. אור לציון (פרק כ' סעיף ט').
ואם לא שתה כלל מהיין, צריך לברך על המשקה שמעוניין לשתות, אף אם נתכוין לצאת ידי חובת קידוש בברכת היין, הדין הוא שיצא ידי חובת קידוש אבל צריך לברך על שאר המשקים. שו"ת יחוה דעת (חלק ה' סימן כ').
הרב ירון אשכנזי
אף אם התחיל לאכול במכונית כשהיא נוסעת ועצר ויצא ממנה לחוץ אפילו אינו רואה מקומו (המכונית) אינו חוזר ומברך. שו"ת בצל החכמה (חלק ו' סימן עב). וכן אם התחיל לאכול מחוץ למכונית יכול להמשיך ולאכול במכונית והוא הדין להיפך. שו"ת אור לציון (חלק ב' פרק י"ב הלכה ט"ו).
הרב ירון אשכנזי
הנוסע במטוס שיעור זמן של 72 דקות (חזון עובדיה עמ' שסז) מברך מיד כשהתרומם המטוס לגובה כזה שאם יפול סכנה היא, וכשם שהולכי מדברות צריכים לברך, כך מי שטס במטוס צריך לברך. הגרש"ז אויערבך זצ"ל (ספר הליכות שלמה פרק כ"א אות ד').
הרב ירון אשכנזי
אף בזמן שקשה ללכת בטלית קטן כגון כשיש חום רב, יש להשתדל שלא להסיר הטלית קטן. אמנם מי שמצטער הרבה יכול להסיר את הציצית ואין איסור בזה. [עיין שו"ת אז נדברו (חלק ב' סימן נה), ובספר אשרי האיש (פרק ב' אות כג)].
אף שנפסק בשולחן ערוך (סימן קס"ג) שאין להגיש אוכל ושתיה בפני מי שאינו מברך, מכל מקום בזמנינו שאין הדבר נעשה מתוך ידיעה אלא מתוך בורות לכן ינסה אחת משתי הדרכים:
אמנם גם במקרה שאין אפשרות לעשות את אחד הפתרונות הנ"ל, מותר להניח לו לאכול בלא ברכה:
הרב ירון אשכנזי
אף שלכתחילה לא טוב עשה, כי אין להכניס את עצמו במחלוקת הפוסקים, מכל מקום אם שתה רביעית אינו צריך לברך ברכה אחרונה ויוצא ידי חובתו בברכת המזון. ואף שבבן איש חי (שנה ראשונה פרשת נשא אות ב') כתב שאם שתה רביעית מים קודם הסעודה צריך לברך ברכה אחרונה, והביא מעשה שרבינו האריז"ל פעם צפה ברוח הקודש במצח רבינו חיים ויטאל וראה כתם במצחו על זה שלא ברך על המים ששתה קודם המזון, מכל מקום הוא עצמו חזר בו בספר עוד יוסף חי (הלכות פרשת נשא) וכתב שלא יברך ברכה אחרונה, וכ"פ בהליכות עולם (חלק ב' עמוד קכז) ובשו"ת תבואות שמש (סימן ס"ב ד"ה והנה מן).
אף לבני ספרד יש להתיר לאכול ג'לטין דגים בתערובת עם חלב. וכן הורה בזה מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל וכמו שהביא בנו הגאון הרב אברהם יוסף שליט"א בשמו והודפס בקובץ הלכתי היוצא ע"י רבני מחלבת "תנובה" הנקרא בשם 'בנתיב החלב' (ח"ה עמ' 46) וע"ש שכן דעת הגרי"ש אלישיב שבני ספרד המחמירים בדגים וחלב יכולים לאכול מעדן המעורב עם ג'לטין דגים, ע"ש. ושאלוני האם לפי זה יהיה מותר לערב רוטב שעשוי עם ג'לטין דגים בתוך בשר. והשבתי להם דלפי מה שכתבנו לעיל דנעשה כעפרא בעלמא וכן פנים חדשות באו לכאן יהיה שרי לערב ג'לטין דגים גם עם בשר.
הרב אושרי אזולאי
עדיף שיתפלל יחיד בהנץ החמה, כי תפילה שקודם הנץ היא בדיעבד גדול והתירו אותה רק מחמת שעת הדחק, ולכן אם ישנה אפשרות להתפלל בהנץ החמה אפי' ביחיד, יתפלל ביחיד. (ילקוט יוסף חלק א' עמ' קלז).
הרב ירון אשכנזי
כלל בידינו שעוסק במצווה פטור מן המצווה והטיפול בילדים הינו מוכרח וחובה וזוהי מצוות האב לגדל את ילדיו ולחנכם, ולכן בוודאי שעשה כהוגן בזה שטיפל בילדים ולא התפלל, ואף אינו חייב בתפילת תשלומין שבעיקרה ניתקנה למי שנאנס או שכח ולא התפלל, ולא למי שבלאו הכי היה פטור כי היה עוסק במצווה. אור לציון (חלק ב' פרק ז' הלכה כ"ד בהערות). וראוי שיתפלל תפילת נדבה. שער הציון (סימן צ"ג) והלכה ברורה (סימן קח).
הרב ירון אשכנזי
אם התחיל לאכול במכונית והמכונית גומעת מרחקים, מותר לכתחילה אף שנכנסים ויוצאים מרשות לרשות כל הזמן. [בצל החכמה (חלק ו' סימן עג)].
ואף אם התחיל לאכול במכונית כשהיא נוסעת ועצר ויצא ממנה לחוץ אפילו אינו רואה מקומו (המכונית) דאינו חוזר ומברך. [בצל החכמה (חלק ו' סימן עב)]. וכן אם התחיל לאכול מחוץ למכונית יכול להמשיך ולאכול במכונית והוא הדין להיפך. [שו"ת אור לציון (חלק ב' פרק י"ב הלכה ט"ו)].
הרב ירון אשכנזי
אף שמכתבי האריז"ל לכאורה משמע שצריך להניח את יד ימין על העיניים ממש, ומשמע שכל דבר אחר נחשב לחציצה, מכל מקום מבואר בפוסקים שהמשקפיים אינם נחשבים לחציצה, ויכול לכסות עם היד את המשקפיים ולעצום את העיניים. שו"ת דברי יציב (ליקוטים סימן י"ב).
הרב ירון אשכנזי
בבית המקדש היה אסור להפנות גבו אל ההיכל אלא הכהנים והלויים בזמן שגומרים עבודתם היו מהלכים אחורנית מעט מעט עד שיוצאים מן העזרה, ומכאן למד הרמב"ם בהלכות בית הבחירה (פרק ז הלכה ז) שגם בזמנינו אף שחרב המקדש צריך לנהוג באותו המורא שאין להפנות את גבו כנגד השכינה, ובספר סובו ציון (עמ' י"ז) הביא בשם הגר"א נבנצאל שליט"א שהרב נוהג שלא להפנות את גבו בכל שטח רחבת התפילה. ומכל מקום אין זו אלא הנהגה טובה ולא עיקר הדין, מכיון שרחבת הכותל אינה חלק מבית המקדש אלא הרחבה שלפני הר הבית והכותל המערבי הוא החומה שמקיפה את הר הבית ולא חלק מבית המקדש, ולכן אין זו הלכה אלא רק הנהגה טובה. (אשר השיב עמ' 104).
הרב ירון אשכנזי
בשעת אמירת מודים דרבנן יש לעמוד ולכרוע, ולא יאמרנו מיושב אלא אם הוא זקן ביותר או חולה. ארחות חיים (תפילה סימן מד) והביאו בית יוסף סימן קכ"ז.
הרב ירון אשכנזי
כשם שיש דין באדם גדול שאם הפסיד תפילה צריך להתפלל תפילת תשלומין, (שלחן ערוך סימן ק"ח) כך יש דין לחנך ילד קטן שאם שכח תפילה שיתפלל בתפילה הבאה פעמיים ויעשה תשלומין לתפילה שהחסיר. הגרי"ש אלישיב (תפילה כהלכתבה פרק א' סעיף י"ג) והגר"ח קנייבסקי (דרך שיחה חלק א' עמ' ע"ז).
הרב ירון אשכנזי
מנהג הספרדים שאפשר בהחלט להעלות אותו לתורה בשבוע שקודם לשבת הבר מצווה, ואף שעדיין אינו בגיל מצוות, מכל מקום מכיון שכעת חוגג על הנחת התפילין והוא ממש סמוך ליום הבר מצוה, אפשר להעלותו לתורה ומצטרף גם למניין ג' עולים. שו"ת יחוה דעת (חלק ב' סימן ט"ו). והאשכנזים נוהגים להעלותו לתורה בשבת שקודם בר המצווה לעליית מפטיר שאינה ממניין העולים, ומנהגם שלא להעלות קטן לספר תורה למניין העולים הקבועים. קיצור שלחן ערוך (סימן כ"ג אות כ"ד).
הרב ירון אשכנזי
אם לא יספיק להתפלל עד שיעבור זמן תפילה מותר להתפלל בישיבה. שלחן ערוך (סימן צ"ה סעי' א'), אמנם אם יש בידו האפשרות להתפלל קודם שיעבור זמן תפילה חייב להמתין למקום שיוכל להתפלל מעומד, ולא עוד אלא אף מי שהתפלל בדרך כשהוא יושב ונזדמן לו האפשרות להתפלל מעומד חייב לחזור ולהתפלל מעומד. שלחן ערוך (סימן צ"ד סעיף ט').
הרב ירון אשכנזי
יכולים לשמוע קריאת התורה במנחה, ואין צריך שיהיו עשרה שלא שמעו, אלא מספיק אפילו שישנם ששה שלא שמעו קריאת התורה וכמובן שצריכים לקחת עוד ארבעה אנשים שישלימו להם את המניין, ויכולים להשלים מניין אפי' שהם בעצמם שמעו קריאת התורה. ביאור הלכה סימן קמ"ג (דיבור המתחיל "בפחות") וכן פסק בספר אשי ישראל בשם הגר"ח קנייבסקי (פרק ל"ח סעי' כ"ה) שמספיק ששה אנשים שלא שמעו קריאת התורה. (אשי ישראל עמ' תכ"ג).
הרב ירון אשכנזי
יכול לסיים את ברכת יוצר אור, אבל אינו יכול להמשיך את ברכת אהבת עולם, והטעם משום שסדר ברכות קריאת שמע אינו מעכב, ואם הקדים אהבת עולם ליוצר אור יצא ידי חובה, נמצא שאנו מחשיבים כל ברכה בפני עצמה. (שלחן ערוך סימן נ"ח סעיף ו'), וכן כתב בפרי מגדים (אשל אברהם סימן נ"ח) שאם התחיל את ברכת יוצר אור ובינתיים עבר זמן ברכות קריאת שמע, יכול לגמור את ברכת יוצר אור, אבל את ברכת אהבת עולם יאמר בלא ברכה.
הרב ירון אשכנזי
לכתחילה כדאי לומר את קדושת ובא לציון בהיותו יושב, משום שקדושת ובא לציון רומזת בתפילה לעולם הבריאה. רמ"ק באור החמה (חלק ב' דף ק"ט עמוד ד'), ובמוצאי שבת הטעם הוא כמופיע בשער הכוונות (דף ס' עמ' ב') להמשיך הארת עולם האצילות אשר בסוד תוספת שבת אל עולם הבריאה, להמשיך תוספת קדושה של שבת בבריאה כדי שתתקיים כל ששת ימי החול עד השבת הבאה, ולכן ראוי לאומרה בישיבה, אמנם אם יש מישהו המעכבו מלשבת יכול לאומרה בעמידה, כיון שישנם פוסקים הנוקטים שצריך לומר קדושת ובא לציון דווקא בציבור ולא ביחיד. רב עמרם גאון השלם (חלק א' דף קס"ה עמ' א') האשכול (חלק א' סימן ט"ו) ועוד. ואף שלהלכה מותר לאומרה ביחיד (חיד"א בקשר גודל סימן י' אות י"א) מכל מקום נראה שעדיף לאומרה בציבור מעומד ולא ביחיד מיושב. ואם יכול להישען על קיר וכדומה, יוצא ידי חובה לכתחילה. (על פי הגמ' בשבועות ל' לגבי רב נחמן שעמד מוטה כי שארי מסאניה).
הרב ירון אשכנזי
העיקר בתפילה הוא יישוב הדעת, ועל כן אם החולה מתרכז יותר כאשר הוא יושב, יתפלל בישיבה ואם אין לו אפשרות להתפלל בישיבה יתפלל בשכיבה. שלחן ערוך (סימן צ"ד).
הרב ירון אשכנזי
אין לצאת באמצע חזרת הש"ץ אלא אם כן במקום דוחק או במקום הפסד ממון או מצוה עוברת, אבל לצורך טיול אסור, וגם לצורך מצווה אין להתיר אלא אם עושה כן באקראי בלבד, אבל אם עושה כן באופן קבע אסור, משום שמזלזל בתקנת חז"ל. כך הורה הגאון הרב אשר וייס שליט"א והובא בגליון שמעתתא עמיקתא (גליון קל"ט).
הרב ירון אשכנזי
עליו לדלג את פסוקי דזמרה ולהתפלל במניין הזה ואח"כ ישלים את החסר. טעם הדבר: מבואר בשלחן ערוך (סימן נ"ב) שהבא לבית הכנסת ומצא שהציבור התקדמו מדלג על כמה מזמורים וכו' ואח"כ משלים את התפילה, ואף שמבואר בכף החיים שתפילה שאינה מסודרת מבלבלת את צינורות השפע, מכל מקום אין זה מעכב את התפילה בדיעבד, ומאידך תפילה בציבור יש לה חשיבות עצומה, ויש פוסקים שנוקטים שזה חיוב מעיקר הדין להתפלל במניין (תלוי בסתירה שבשו"ע סימן צ' סעיף ט' - ט"ז, ועי' באגרות משה חלק א' סימן כ"ח כ"ט). ובפרט שמצאנו בגמרא ברכות (דף מ"ז) שרבי אליעזר שחרר את עבדו כדי לקיים מצווה של תפילה במניין, ולכן נראה שעדיף שיזכה את הרבים להתפלל במניין ועדיף יותר מאשר להתפלל אח"כ מתחילה ועד סוף.
הרב ירון אשכנזי
רשאי להפסיק לעניית חמשה אמנים ראשונים של הקדיש (עד דאמירן בעלמא) ועונה "יהא שמיה רבה" עד "יתברך". כמו כן יכול לענות "קדוש" ו"ברוך" בלבד בלי ימלוך. וכן יכול לענות עם הציבור "ברוך ה' המבורך". אבל שאר אמנים של ברכות בין ברכות המצוות ובין ברכות הנהנין לא יענה. (הליכות עולם חלק א' פרשת בשלח אות ט').
הרב ירון אשכנזי
מובא במשנה ברורה שכהן השונא לציבור אסור לו לעלות לדוכן ואם עולה לדוכן - סכנה יש לכהן. (סימן קכ"ח סעיף קטן ל"ט). והמקור לדבר הוא הזוהר הקדוש (שער הציון שם). וכתבו הפוסקים שכל האיסור הוא דווקא כששונא לכל הציבור או לחלק נכבד מן הציבור, שאין תקנה שיצאו כולם כדי שיוכל לישא את כפיו, אבל באדם יחיד ששונא לו, אין דין זה. ומכל מקום מספק יש להחמיר שיצא הכהן, דחמירא סכנתא, ולכן אם אפשר לשכנע את ה"ישראל" שיצא הוא מבית הכנסת כדי שיוכל חבירו לישא את כפיו מה טוב, ואם אינו מוכן לצאת מבית הכנסת, יצא הכהן קודם ברכת "רצה" מבית הכנסת.
הרב ירון אשכנזי
אם לא התפלל שמונה עשרה של שחרית עד שעברו ארבע שעות מתחילת היום, יכול להתפלל עד חצות היום, ואם הזיד ולא התפלל, יתפלל מנחה פעמיים ולפני שמתפלל יעשה תנאי של נדבה, ויאמר: אם אני חייב להתפלל תהא תפילה זו לשם חובה, ואם לאו תהא תפילה זו תפילת נדבה. הלכה ברורה (סימן פ"ט אות ט') וכעין זה כתב האור לציון חלק ב' (פרק ז' הלכה כ"ה).
הרב ירון אשכנזי
נהג הרכב אסור לו להתפלל בעת הנסיעה משום חשש פקוח נפש. הגאון הרב שלמה זלמן אויערבך זצ"ל (אבני ישפה פרק י"ד הגה 26).
הרב ירון אשכנזי
לא יתפלל במקום פתוח כמו בשדה, מפני שכאשר הוא במקום צניעות חלה עליו אימת מלך, וליבו נשבר. שלחן ערוך (סימן צ' סעיף ה').
הרב ירון אשכנזי
נפסק בשלחן ערוך (סימן צא) שיש להקפיד להיות לבוש בצורה מכובדת בשעת התפילה, כעומד לפני מלך וכמו שכתוב "הכון לקראת אלוקיך ישראל", ומכאן שמי שרגיל לילך עם חליפה ונזדמן לבית כנסת ללא החליפה, לא יתפלל בלעדיה, ומכל מקום אם לא ימצא מניין אחר לתפלה בציבור עם כובע וחליפה, יכול להתפלל כך. (מרן הרב אלישיב זצ"ל ספר תפלה כהלכתה פרק ז' הגה פ"ו). ויש אומרים שאם יש לו אפשרות להתפלל עם כובע וחליפה, אפי' אם יצטרך להתפלל ביחידות, עדיף להתפלל עם כובע וחליפה ולא יתפלל במניין. (נקיות וכבוד התפלה עמ' קפב).
הרב ירון אשכנזי
אסור ללכת למקום זה, והסיבה היא משום שאסור לאדם להכניס את עצמו ביודעין וללכת למקום שאין בו מניין, כי מבטל קדושת ה' בעשרה וקדיש וקדושה וברכו ועניית אמן, ונחשב כאילו ביטל מצוות עשה, ואף שאם לא הזדמן לאדם מניין יכול להתפלל ביחיד, ואינו עובר איסור בכך, מכל מקום כאן שהולך ביודעין על דעת לבטל עצמו ממניין, אסור. שבט הלוי (חלק ו' סימן כ"א אות ג). ושמעתתא עמיקתא (גליון קמ"ד).
הרב ירון אשכנזי
בשולחן ערוך (סימן פ"ט) מבואר שאסור לצאת לדרך קודם תפילת שחרית כי אסור להתעסק בצרכיו קודם התפילה, אמנם לגבי תפילת מנחה נוקטים הפוסקים שאין איסור לצאת לדרך קודם התפילה אלא שיש לחלק: אם הוא מתעתד להגיע למחוז חפצו לפני שיעבור זמן תפילת מנחה, או שיודע בבירור שימצא מניין מסודר בדרך, מותר לו לצאת לדרך אף קודם תפילת מנחה, אבל אם עלול להפסיד תפילה מחמת היציאה לדרך, אסור לו לצאת קודם תפילת מנחה. אור לציון (חלק ב' פרק ז' אות ו'). וכן פסק בשבט הלוי (חלק ח' סימן יח).
הרב ירון אשכנזי
לכתחלה לא יתפלל במקום פתוח כמו בשדה או ברחוב, משום שכאשר מתפלל במקום צנוע יש עליו יותר אימת המלך. [שלחן ערוך (סימן צ סעיף ה)]. ועוברי דרכים רשאים להתפלל במקום פתוח, ומכל מקום אם יש במקום אילנות וכדומה עדיף לעמוד ביניהם בשעת התפלה. ואם המקום מגודר אף שאינו מקורה מותר להתפלל בו לכתחלה, משום שיש במקום זה יישוב הדעת ואימת מלך. [משנה ברורה (סימן צ' סעיף קטן יא ויב).]
הרב ירון אשכנזי
מעיקר הדין כל דבר שאין דרך ללכת כך בפני בן אדם גדול, גם להתפלל כך אסור (שלחן ערוך סימן צ"א סעיף ה'), אמנם אם אין לו ברירה אחרת כתבו האחרונים שמותר להתפלל כך. ספר אשי ישראל (פרק י' אות ו').
הרב ירון אשכנזי
מובא בשם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל שמרצה ההולך לדרוש בפני ציבור שאינו שומר תורה ומצוות יש לו לברך ברכת התורה עם הציבור לפני שמתחיל לדבר דברי תורה, אמנם מספיק את הברכה האחרונה וא"צ את כל הברכות, ואף שהרב עצמו בירך כבר, מכל מקום יכול לברך עימם יחד כדי ללמדם את הברכה. אגרות משה (חלק ב' אורח חיים סימן נו).
הרב ירון אשכנזי
רשאי לברך ברכות השחר במשך כל שעות היום עד שקיעת החמה, ואם התפלל שחרית לפני שבירך ברכות השחר, מברך את כל הברכות מלבד ברכת אלקי נשמה, וברכות התורה שאינו מברכן אחר תפילת שחרית. שו"ת רב פעלים חלק ב' (חלק אורח חיים סימן ח'). ויש אומרים שיכול לברך אותם גם בלילה אחר צאת הכוכבים עד שילך לישון, ואף שיש חולקים המברך יש לו על מה לסמוך. (עי' יחוה דעת חלק ד' סימן ד' וילקוט יוסף סימן מ"ו סעיף כ"ה) משנה ברורה סימן נ"ב סעיף קטן י'.
הרב ירון אשכנזי
כיון שיצא ידי חובה בברכת חברו בחצות לילה, לכאורה אינו יכול לברך בבוקר, אמנם אם אמר מפורש שאינו רוצה לצאת בברכת חבירו אלא עד הבוקר נראה שיוכל לברך, על פי כף החיים (סימן תרל"ט סעיף קטן צ"ה) דבמקום שיש ספק או מחלוקת הפוסקים יכול לעשות כוונה נגדית.
הרב ירון אשכנזי
לכתחילה ראוי לברך דווקא בישיבה וביישוב הדעת ולא לעשות שום עסק אפי' קל שבקלין, כי צריך לברך בכוונת הלב. כף החיים (סימן מ"ו סעיף קטן נ"ד) עוד יוסף חי (פרשת ויצא אות א'), אמנם יש מקילין בזה באופן שאינו מאבד את כוונתו. משנה ברורה (סימן ס"ג סעיף קטן י"א) הליכות שלמה (פכ"ב סעיף ה') שו"ת אשר השיב (עמוד לב). ולכן במקום צורך יש להקל אם אינו מאבד את כוונתו.
הרב ירון אשכנזי
מקור הדין מופיע ברמ"א (סימן תצ"ד סעיף ג') וכמה טעמים נאמרו בפוסקים לכך:
הרב ירון אשכנזי
לכתחילה נכון להמתין מלקדש עד לאחר שעברו עשרים דקות מהשקיעה, ובפרט בארץ ישראל שניתן להחמיר בקלות ולהמתין עד הלילה. ומכל מקום בשעת הצורך הרוצה לסמוך על המקילים, ולקדש על הכוס מבעוד יום ולהוסיף מחול על הקודש יש לו על מה שיסמוך, שכן הוא מעיקר הדין, וגם המנהג כן. ובפרט בארצות אירופה וכדומה, שהשקיעה מתאחרת מאד בימי הקיץ, ובני הבית מצטערים לשבת ולהמתין עד הלילה, יש להקל להם לקדש ולסעוד מבעוד יום. ואם אפשר טוב שימתינו עד תחילת השקיעה, ואז יקדשו ויסעדו. ולאחר מכן יאכלו כזית לחם בצאת הכוכבים, ועליהם תבוא ברכת טוב. (יחוה דעת חלק ו' סימן ל. שו"ת חזון עובדיה חלק א' סימן א').
הרב ירון אשכנזי
אינו יכול לברך ברכה זו לאחר החג, אף לא בתוך שבעה ימים שאחר החג. (חזון עובדיה פסח עמ' קלד, ילקוט יוסף סי' תצד אות ה')
הרב ירון אשכנזי
בזוהר הקדוש מובא: "חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזה, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות". וכן אמרו עוד בזוהר הקדוש: "כל אלו שמתקנים התיקון בלילה הזאת ושמחים בו, כולם יהיו רשומים וכתובים בספר הזכרונות, והקדוש ברוך הוא מברך אותם בשבעים ברכות וכתרים של עולם העליון". והסבירו האחרונים, שהטעם למנהג זה בליל חג השבועות, לפי שבשעת קבלת התורה היו ישראל נרדמים כל הלילה, והוצרך הקדוש ברוך הוא להעירם משנתם על ידי קולות וברקים שהיו לפני מעמד הר סיני. ולכן צריכים לתקן הדבר על ידי שנעמוד על המשמר בלילה הזה ונעסוק בתורה כל הלילה. (חזון עובדיה יום טוב עמ' שט). וצריכים להקפיד שלא לדבר דברים בטלים, שיצא שכרם בהפסדם. אוצר המכתבים להרה"ג יוסף משאש (חלק ב' סימן אלף ומ').
הרב ירון אשכנזי
מנהג זה הוא לאנשים בלבד ולא לנשים. שו"ת רב פעלים (חלק א' סוד ישרים סימן ט').
הרב ירון אשכנזי
אם קשה עליה הדבר יכולה לשפשף את ידיה בבגדים ולברך על המים ולשתות. אור לציון (חלק ב' פרק א' אות ח') על פי השלחן ערוך (סימן ד' סעיף כ"ג).
