ימים אלו נקראים על שם הפסוק (איכה א' ג') "כל רודפיה השיגוה בין המיצרים". ואמרו חז"ל (במדרש איכה שם) שהם הימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, שבהם נכנסו האויבים לירושלים, ופרעו פרעות בישראל, עד יום תשעה באב, שבו החריבו את בית המקדש. ולכן נוהגים כמה מנהגי אבל וצער מיום שבעה עשר בתמוז עד אחר תשעה באב. חזון עובדיה (ד' תעניות עמוד קכה) ועי' בירושלמי (תענית פרק ד' הלכה ה').

הרב ירון אשכנזי

• יש להיזהר שלא ללכת במקום שמם מתחילת שעה רביעית של היום (בסביבות 10.00 בבוקר) עד סוף שעה תשיעית (בסביבות שעה 16.00) מפני קטב מרירי, שהוא שד השולט בימים ההם מדרש רבה (איכה רבתי פרשה א' אות כט). ולכתחילה יש להיזהר בזה גם בתוך העיר אם המקום שמם. כך משמע ממסקנת דברי החזון עובדיה (עמ' קכו) ועי' שם שהביא מחלוקת הפוסקים בדבר זה ויש מקילים בתוך העיר.
• ההורים יזהרו שלא יכו את ילדיהם בשעות אלו, מפני שיש חשש סכנה בדבר. וכן המלמדים תלמידים יזהרו שלא להכות התלמידים אפי' ברצועה קלה.
• יש להזהר בימים אלה שלא ללכת ברחוב בין חמה לצל, ומכל מקום כל הקפידא היא דווקא במי שהולך כסדר בשביל שהוא בין החמה לצל ולא כשעובר באופן אקראי בין חמה לצל המצויה בדרך. מרן הגאון הרב חיים קנייבסקי שליט"א (קרא עלי מועד פרק ב' אות יט).
• בימים אלו יש להקפיד יותר משאר ימות השנה מהליכה למקומות שיש בהם חשש סכנה. מקור חיים (אות יד).
• ראוי להמנע מעשיית ניתוח (שאינו דחוף) בימי בין המצרים. ואם הדבר קשה עכ"פ יש להקפיד מר"ח אב, ולכל הפחות משבוע שחל בו ת"ב. מרן הגאון הרב שמואל וואזנר זצ"ל (מבית לוי בין המצרים אות י"ב).
• מן הדין מותר לרחוץ בבריכה ובים בימי בין המצרים אור לציוון (חלק ג' פרק כ"ה אות ה'). ויש אומרים שצריך לחשוש בזה משום סכנה אף בימים אלו. ויש חוששים מהליכה לים בימים אלו מפני הסכנה. שדי חמד (חלק ה' פאת השדה מערכת בין המצרים סימן א' אות י') ובספר ארחות רבנו (על הרב קנייבסקי זצ"ל חלק ב' עמוד קכט) מובא שהרב לא נתן לילדים לנסוע לים בבין המצרים משום סכנה. ואם נכנס במקום שאינו עמוק שיכול לעמוד שם מותר לכתחילה. תשובות והנהגות (חלק ב' סימן רסג) ואין חילוק בכל זה, בין אם הלך לים לפני בין המצרים או לא. אשרי האיש (חלק ג' פרק ס"ח אות כא) ואור לציון (פרק כ"ה אות ה').
• אין חשש בטיסה במטוס בימי בין המצרים, אולם ראוי להמנע בתשעת הימים במידת האפשר. מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל (הליכות שלמה פרק י"ד אות כ').
• אם הולך לצורך מצוה הנצרכת דוקא בימים אלו, אין לחוש לסכנות הנ"ל, משום ש"שומר מצוה לא ידע דבר רע". התעוררות תשובה (סי' שמח).
• יש אומרים שיש להמנע מהליכה לטיולים בכל ימי בין המצרים. שדי חמד (חלק ה' פאת השדה מערכת בין המצרים סימן א' אות י'). ולמעשה עד ר"ח אב ניתן להקל, אלא שבכל אופן יש למעט בזה מחמת אבל של ימים אלה. שו"ת שבט הלוי (חלק י' סימן כ"ו).
• ריקודים ומחולות נאסרו בימי בין המיצרים משום שהם ימי אבל כללי לעם ישראל, כי בי"ז בתמוז הובקעה העיר ירושלים, ונכנסו האויבים והרגו באכזריות טף ונשים מעם ישראל, עד ט' באב שבו שרפו את המקדש. מגן אברהם (סימן תקנ"א סעיף קטן י) והביאו המהר"ח פלאג'י במועד לכל חי (סימן ט' אות י"ח).
• מן הדין היה לנו להמנע מלשמוע נגינות מכלי שיר במשך כל השנה. סוטה (מ"ח עמוד ב') וגיטין (ז' עמוד א'). אולם המנהג להקל לשמוע נגינות במשך השנה. המאירי (גיטין ז') וכן פסק בחזון עובדיה (עמ' קנב). אין לו לשמוע נגינות מיום שבעה עשר בתמוז עד לאחר תשעה באב. ואפילו שירים מטייפ וכדומה דינם ככלי זמר לענין זה. (הליכות שלמה פרק י"ד הגה ד')]. ויש לאסור לשמוע נגינה אף לילדים מגיל חינוך. אגרות משה (אורח חיים חלק א' סימן כ"א אות ד').
• שירה בפה כשהיא דרך הודאה ובלי כלי נגינה מותרת, וכן להשמיע נעימה בתפילה, וכמו שנאמר "עבדו את ה' בשמחה בואו לפניו ברננה" וכל שכן בשבת. שדי חמד (פאת השדה מערכת בין המצרים אות י) וחזון עובדיה (עמ' קנב). ויש אומרים שמראש חודש אב ראוי להימנע אף משירה בפה. אור לציון (חלק ג' פרק כ"ה אות ב').
• אף ביום ראש חודש עצמו לא ישמע מנגינות, אע"פ שבשר מותר לאכול ביום זה. כן פסק באור לציון (הנ"ל).
• אדם הסובל מדכאון, רשאי לשמוע שירים עד ראש חודש אב. וחולה עצבים מותר לו לשמוע כלי שיר אפילו ביום תשעה באב. כן פסק האור לציון (שם) ומותר לנגן בבתי חולים כדי לשמח את חולים ולחזקם. (הליכות שלמה פרק י"א הגה 54).
• מותר לשמוע זמר כשעושה רק על מנת להפיג בדידות או פחדים. (הליכות שלמה חלק ג' פרק כ"ה הגה 8).
• הנוהג במכונית וכדו' וצריך לשמוע מוזיקה על מנת שלא יירדם רשאי לשמוע, ואין להחמיר בזה דחמירא סכנתא מאיסורא. על פי הב"ח (סי' תקס) ומשנה ברורה (סימן תקס סעיף קטן י"ג).
• מי שזקוק ביותר לעשות התעמלות מטעמי בריאות ולצורך כך צריך לשמוע זמר, בעת הצורך הדבר מותר, בתנאי שאינו עושה לשם הנאה כלל. גליון שמעתתא עמיקתא בשם הגרש"ז אולמן שליט"א על פי דברי המשנה ברורה (הנ"ל).
• השומע כלי זמר בעל כרחו כגון באוטובוס וכדו' אינו עובר איסור ואינו צריך לאטום אזניו שהרי אינו מתכוין להנות. מרן הרב חיים קנייבסקי (קרא עלי מועד פרק ב' אות ה' בתיקונים).
• המלמד מוזיקה לתלמידים שאם לא ילמד יפסיד פרנסתו עבור ימים אלו רשאי לנגן עד שבוע שחל בו ת"ב. (חזון עובדיה עמוד קנח בהערות).
• קייטנה לילדים יש להקל להשמיע מוזיקה וכלי נגינה אם בלעדיה קשה לנהל את הילדים. (אמת ליעקב עמ' קכד בהגה).
• קלטות סיפורים אף אם משולבים בהם מעט שירים מותר לשומעם בימים אלו. (הליכות שלמה פרק י"א הגה 53).
• בסעודת מצוה הנערכת בימי בין המצרים הספרדים נהגו להקל ולהשמיע שירים המלווים בכלי נגינה. שו"ת חיים שאל (חלק א' סימן כא) והאשכנזים מחמירים בזה, ומכל מקום לכולי עלמא שירה בפה מותרת. מרן הרב אלישיב זצ"ל (תורת המועדים ס"ה אות ג).
• יש מתירים בסעודת של ז' ימי המשתה ריקודים וכלי שיר. ויכול כל אדם להיות שם ולשמוח בשמחתם. חזון עובדיה (עמ' קנג בהערות) ושו"ת משנה הלכות (חלק ו' סימן קט).

הרב ירון אשכנזי

נהגו להיזהר לכתחילה שלא לגזוז את חוטי הציצית על ידי סכין או מספרים של ברזל, משום שנאמר לגבי אבני המזבח "לא תניף עליהם ברזל" ולכן נזהרים גם בברזל. לכן ראוי להקפיד לחתוך רק במספרים קרמיים, או לחתוך בפיו אבל לא לחתוך בסכין או מספריים של ברזל. כף החיים (פלאג'י סימן י' אות י"ב).

הרב ירון אשכנזי

אם התפילין היו מאוחסנות כל הזמן במקום קריר ויבש אין חיוב מעיקר הדין לבדוק את התפילין, אמנם ראוי ממידת חסידות להחמיר ולבדוק את התפילין מידי שנה בשנה בחודש אלול. שו"ת יחוה דעת (חלק א' סימן מ"ט). ויש נוהגים לבדוק את התפילין פעמיים בשבע שנים. קול יעקב (אות ל"ח).

הרב ירון אשכנזי

יש להפוך את התפילין באופן כזה שהקשר יהיה לצד הפנימי והקשירה לצד חוץ ובמקרה זה יוצא שהקשירה היא למטה והבית נמצא למעלה. על פי המבואר בשלחן ערוך (סימן כ"ז סעיף ג') וכן פסק בשו"ת אבני ישפה (חלק ז' סימן א').

הרב ירון אשכנזי

החיוב מוטל על האשה ואינה יכולה לצאת ידי חובה בברכת בעלה, ואם בעלה בירך בשבילה זה נחשב לברכה לבטלה, אמנם אם הבעל התחייב בעצמו בברכת הגומל וכגון שנסע נסיעה ארוכה יותר מ 72 דקות בדרך בין עירונית יכולה לשמוע כשמברך ולצאת ממנו ידי חובה, כיוון שבלאו הכי הבעל חייב ממילא יכולה לצאת ידי חובה בברכתו. דברי בניהו (חלק כ"ג סימן כ"ז)

הרב ירון אשכנזי

נוהגים שלא לחלוץ תפילין עד שמחזירים את הספר תורה להיכל, שלחן ערוך (סימן כ"ה). וכן אין לחלוץ את התפילין בפני ספר תורה, אפי' אם ספר התורה סגור ומכוסה במעיל, אלא אם כן מסובב ראשו או שמכסה את ראשו בטלית. שלחן ערוך (סימן קמ"ב סעיף ב'.)

הרב ירון אשכנזי

אף שחלק ממצוות כיבוד הורים הוא להימנע מלצער לאביו ואמו, ואין מועילה מחילת ההורים על צער שעשה הבן כלפיהם, מכל מקום אם מכוון לטובה, שרוצה לשתף את הוריו כי רואה את צערם הגדול וכשאינו מספר להם מצער אותם שבעתיים, מותר לו לספר, רק ישתדל לספר זאת בצורה שההורים לא יבהלו עד כמה שניתן. קריינא דאיגרתא (חלק א' סימן קצ"ד).

הרב ירון אשכנזי

מבואר בפוסקים שיש איסור להניח את הנעליים סמוך למראשותיו. (ציפורן שמיר סימן ז' אות קי"ב) אמנם תחת המיטה משמעות הפוסקים שאין איסור והוא הדין למגירת נעליים שנמצאת תחת המיטה אין איסור.

הרב ירון אשכנזי

מעיקר הדין מותר לה ללבוש את מכנסי בית החולים, ומדרכי הצניעות תשתדל שיהיה לה כתונת לילה או חלוק על המכנסיים. שו"ת אבני ישפה (חלק ו' סימן קי"ח ענף ד').הרב ירון אשכנזי