כמה טעמים בדבר:
א. לרמוז על מתן תורתינו שנמשלה לדבש וחלב, שנאמר דבש וחלב תחת לשונך.
ב. מפני שבעשרת הדברות נתגלו לאבותינו כל חלקי התורה ומצותיה, וכשירדו מהר סיני לא היה להם מה לאכול רק מאכלי חלב, כי לבשר היו צריכים לשחוט בסכין בדוק בלי פגם, ולנקר החלב וגיד הנשה, ולמלוח הבשר ולהדיחו, ולבשל הבשר בכלים חדשים, כי הכלים שהיו להם מקודם, שבישלו בהם תוך מעת לעת, נאסרו מפני המאכלים שנתבשלו בהם קודם מתן תורה, שלא היו כשרים לאכילה לאחר מתן תורה. (משנה ברורה סימן תצד סעיף קטן י"ב).
ג. בספר תורת חיים (בבא מציעא פ"ו) כתב טעם על פי האגדה, שכשבא הקדוש ברוך הוא ליתן את התורה לישראל קיטרגו עליהם המלאכים, כי רצו לקבל את התורה לעצמם, אמר להם הקדוש ברוך הוא מדוע אתם מקטרגים על עם ישראל, הלא אתם בעצמכם כשירדתם לאברהם אבינו אכלתם בשר וחלב, שנאמר "ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה", ולעומת זאת בעם ישראל אפי' תינוק אינו אוכל בשר וחלב ביחד, מיד הלכו להם בפחי נפש. ולכן נוהגים לאכול מאכלי חלב ביום מתן תורה.

הרב ירון אשכנזי